FileCloud כהשוואה ל-Varonis Datanywhere FileCloud הינו החלופה הטובה ביותר

למה Filecloud הוא האלטרנטיבה הטובה ביותר?

Varonis Datanywhere יכנס ל End Of Life בפברואר 2020. מה זה אומר עבור משתמשים קיימים של Varonis Datanywhere?

משמעות הדבר שאין פיתוח נוסף ותמיכה מוגבלת מ Varonis. זה הזמן המתאים לחפש מוצר חלופי אשר מציע יותר אבטחה ותמיכה.

יכולות להיות מספר פתרונות EFSS דומים אבל FileCloud הוא הפתרון היחיד שמציע את כל התכונות שמציע Varonis Datanywhere ועוד.

לדוגמא FileCloud יכול לשמש גם כ- Windows Server כמו Datanywhere המאפשר שימוש בתיקיות רשת המבוססות Windows ולשמור הרשאות .

FileCloud NTFS משתלב עם Active Directory כך, אין צורך לשחזר אישורים.

עכשיו בואו נבדוק את היתרונות של Filecloud לעומת Varonis Datanywhere.

Filecloud מציע תכונות אבטחה מצוינות ומערכת ניהול חזקה, Filecloud מאפשר למשתמשים לגשת, לשתף לסכרן קבצים ומסמכים בכל מקום ומכל מכשיר.

Filecloud הוא הבחירה הטובה ביותר עבור ארגונים המחפשים אחסון ענן מאובטח ושיתוף קבצים, תוך שמירה על 100% שליטה בנתונים.

Filecloud הוא פתרון לשיתוף קבצים ארגוניים אשר מתאים לכל הצרכים הארגוניים .כאמור אנו מפועלים ע”פ החוקים בתחום התעשייה והארץ .

Filecloud מאפשר גמישות והתאמה אישית לצורת העבודה בארגון שלך. הארגונים יכולים להשתמש בלוגו שלהם , מסכי התחברות מותאמים אישית תחת הדומיין שלך .

יתרונות נוספים של Filecloud לעומת Varonis Datanywhere כוללים ניהול מרכזי של התקנים, ניהול מדיניות, חיפוש מאוחד , גישה מבוססת תפקידים זרימת עבודה , דוחות ניהול, מערכת ניהול ועוד .

מחפש עוד?

תכונות מדהימות כמו סנכרון סלקטיבי , כונן וירטואלי , אחסון בלתי מוגבל, תכונות אבטחה משופרות , גיבוי נקודות קצה ועוד .

היתרונות של Filecloud:

מטרת הפרויקט הינה לבצע סקר מיפוי מוקדי סיכון וחשיפות בתחום אבטחת המידע וסייבר בארגון על מנת: לשקף מפה ראשונית של סיכוני סייבר של החברה, לרבות השלכתם של מוקדי הסיכון על תהליך ניהול סיכונים וקבלת החלטות בתחום אבטחת המידע.

במסגרת הפרויקט ימופו מוקדי הסיכון המרכזיים בתחום אבטחת המידע הקיימים במסגרת פעילות החברה תוך התייחסות להשפעתם הישירה על סיכונים כספיים, תפעוליים , סיכוני אי עמידה ברגולציה וסיכוני תדמית.

מתודולוגית עבודה והצוות המבצע

חברת InfoGuard פועלת לפי מתודולוגיית עבודה שעל פיה מוכשרים ופועלים כלל היועצים בנושא מיפוי והגנה על נכסי מידע בארגונים. חברתנו מספקת מומחים ויועצים בתחומי אבטחת מידע וניהול סיכונים בעלי היכרות מעמיקה עם תקני אבטחת המידע ISO 27001/27799

הפרויקטים מבוצעים בהתבסס על מתודולוגיית העבודה הנ”ל ועל Good Practices מקובלים בעולם הגנת המידע כגון ISO 27001 .

אנו מאמינים כי שימוש במתודולוגיה שנבחנה ויישומה בהצלחה בפרויקטים ובסוגים שונים של חברות, הינה נדבך חשוב בהצלחת הפרויקט וביישומו ביעילות ובאפקטיביות. למותר לציין כי המתודולוגיה נבנתה ומתעדכנת באופן שוטף על בסיס פרויקטים שונים שנעשו על ידי כלל מומחי הגנת המידע של הרשת הגלובלית ולאור התנסותם באתגרים השונים שעולם הגנת המידע מכיל ואופן התמודדותם. הצוות המקצועי שיוקם לצורך ביצוע הפרויקט, יאפשר ביצועו תוך פגיעה מינימאלית במהלך העבודה השוטף של הארגון

תקן ISO 27001

התקן פותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) והינו תקן אבטחת מידע הנוגע להקמת מסגרת לניהול אבטחת מידע עבור ארגונים. התקן מכיל רכיבים של מסגרות ניהול אבטחת מידע אחרות הקיימות זמן רב כדוגמת התקן הבריטי BS17799.

תקן ה-ISO 27001 הינו מסגרת הניהול העיקרית המספקת הגדרה מקיפה למערכת ניהול אבטחת מידע (מנא”מ). אל המסגרת הנ”ל משויך תקן טכני ופרטני יותר הקרוי ISO 27002 ומטרתו לספק הגדרה לגבי מימוש בקרות אבטחת מידע שונות לכלל הארגון.

ISO 27001 חל על כל צורות המידע הרגיש לרבות רשומות מידע, דוחות כספיים, מידע אודות לקוחות הארגון, מידע אודות עובדי הארגון, תמונות, תרשימים, גרפים, קבצי ווידאו והקלטות שמע. ללא התייחסות לאופן שמירת המידע, בין אם מדובר במידע אלקטרוני או פיזי, על המידע להיות מוגן בכל עת.

שיטת העבודה:

• ראיונות עם גורמי המפתח האחראיים .
• עיון במסמכים פנים ארגוניים כגון: מסמכי מדיניות אבטחת מידע, נהלים המכתיבים את התנהלות הארגון ועוד.
• מיפוי מערכות קריטיות בארגון : תשאול וקיום ראיונות אל מול מנהלי המערכות והגורמים הרלוונטיים בתחום.
• בדיקה באתר: הבדיקה מכסה את כל אותם תחומי חברה בהם עשויים להיווצר סיכונים פוטנציאליים ולכן הם חשובים להערכת סיכונים.
  • ייצור, עיבוד, אחסון, ניהול וכו ‘.
  • מתקני אספקה, חדרי בקרה, מרכזי מדיה וכו‘.
  • תחומים אחרים החיוניים לפעילות החברה, תחומים מועדים לסיכונים, נכסים מרוכזים וכו‘.

במסגרת הסקר תהיה התייחסות מפורטת לנושאים הבאים:

1. בחינת כל אמצעי התקשורת השייכים לרשת כגון שרתים, עמדות קצה, מכשירים סלולריים וכדומה.
2. ניתוח תשתיות התקשורת – ניתוח קווי ה- WAN , רשת ה- LAN והתקשורת האלחוטית בארגון .
3. ראיונות עם אנשי מפתח – ראיונות עם גורמים שונים בארגון לקבלת נקודות מבט שונות על אבטחת המידע, על תיעדוף משאבים וכדומה.
4. בחינת נהלי אבטחת המידע בארגון, הן מבחינה פורמלית הן מבחינת היישום.
5. בדיקת מאגרי המידע ע”פ דרישות רגולטוריות, רישום במשרד המשפטים ורגולציות שונות על פי הצורך.
6. אפיון המידע המוחזק בארגון, הגדרת עדיפויות, הגדרת מערכות קריטיות וכדומה.
7. בחינה מעמיקה של אמצעי האבטחה הקיימים בארגון, מבחינת הארכיטקטורה שלהם, הקונפיגורציה, וניתוח כשלי האבטחה שהם מותירים, כל זאת תוך התייחסות לאפיון המידע ובהתאם לרגישותו על פי צרכי הארגון .
8. בדיקת האופן בו מנוהלים המשתמשים במערכות מבחינת הרשאות התחברות, גישה למשאבים ועוד .
9. בדיקת מודעות העובדים לנושאי אבטחת מידע, מדיניות הדרכות בארגון, שמירה על סיסמאות וכדומה – Social Engineering .
10. ניתוח אופן העבודה מול חברות במיקור חוץ, צורות ההתחברות, הסכמי ההעסקה וכדומה

תוצרי הפרויקט

בסיום הפרויקט החברה תקבל דו״ח אשר יכלול את כל הממצאים שנאספו במהלך הבדיקות, המלצות ראשוניות לתיקון הכשלים שנתגלו והתייחסות. הדו״ח ייכתב בפירוט רב ויכיל בנוסף לממצאים גם רקע טכנולוגי ופירוט מתודולוגי לבדיקות.

כמו כן חלקו הראשון של הדו”ח יוגש כתקציר מנהלים, ובו יפורטו עיקרי הדו׳׳ח לטובת כוח אדם שאינו בקיא במושגים הטכנולוגיים . הממצאים העיקריים בדו”ח יסווגו על פי רמת סיכון וסבירות למימוש האיומים, והן על פי חומרת הפגיעה במקרה של מימושו.

מבנה דו”ח סופי סקר סיכונים

א. פירוט חלקי הדו”ח

1. תקציר מנהלים:

• תקציר מטרות ויעדי הפרויקט.
• תיאור מקוצר של תהליך הבדיקה.
• תמצית ההמלצות לתיקון הממצאים.

2. מגבלות והיקף הבדיקה:

• היקף ותיחום הבדיקה ופירוט הרכיבים הנבדקים.
• מגבלות בהתאם לסוג הבדיקה.
• הגבלות בהתאם לתיחום הפרויקט.

3. עיקרי הממצאים:

• תיאור עיקרי הממצאים.
• טבלת ממצאים בהתאם לרמת הסיכון שהוגדרה.
• טבלת פירוט ערכי הסיכונים.
• טבלת פירוט סיווג הסיכונים.

4. מסקנות הבדיקה ועיקרי ההמלצות:

• חוות דעת מומחה על ממצאי הבדיקה.
• מסקנות אופרטיביות להמשך.

5. פירוט הממצאים:

• טבלת חישוב של רמת הסיכון.
• טבלת חישוב של סיווג החשיפה.
• פירוט הממצאים על פי סדר רמת סיכון יורד, כל ממצא יכיל את הנקודות הבאות:
  1. שם החשיפה.
  2. רמת הסיכון – גבוהה, בינונית או נמוכה.
  3. חישוב משוקלל של רמת הסיכון ע”פ חישוב (DREAD) ראה סעיף ב’ בפרק זה.
  4. פירוט החשיפה – פירוט הממצא בהתאם לתסריט הבדיקה והסיכונים העיקריים אשר נובעים ממנו.
  5. פירוט טכני של החשיפה – פירוט טכני של החולשה/חשיפה שהתגלתה.
  6. המלצות ראשוניות – המלצות אופרטיביות לתיקון הממצא.
  7. נספחים ומידע נוסף – (תמונות מסך וכדומה) במידת האפשר.