סיכוני אבטחת מידע ב-2026: כך ארגונים מגנים על המידע, מצמצמים חשיפה ונערכים לעתיד

מידע עסקי ואישי עובר כיום בין עובדים, מערכות ענן, ספקים, אפליקציות וכלי בינה מלאכותית. ארגונים מייצרים יותר מידע, מעתיקים אותו ליותר סביבות ומאפשרים ליותר גורמים להשתמש בו. כתוצאה מכך, הסיכון למידע אינו נובע רק מתקיפת סייבר.
סיכון אבטחת מידע נובע גם מהרשאות עודפות, טעויות אנוש, שמירת מידע ללא צורך, שימוש בכלים לא מאושרים, תהליך לקוי או ספק שמקבל גישה רחבה מדי.

בשנת 2026 ניהול סיכוני אבטחת מידע דורש מהארגון לענות על שאלות בסיסיות אך מהותיות:

• איזה מידע הארגון מחזיק?
• מדוע הוא מחזיק אותו?
• היכן המידע נשמר ומעובד?
• מי רשאי לגשת אליו?
• עם אילו ספקים ומערכות הארגון משתף אותו?
• כמה זמן צריך לשמור אותו?
• מי מוסמך לשנות או למחוק אותו?
• מה יקרה אם המידע ייחשף, ישתבש או לא יהיה זמין?
• כיצד הארגון מוכיח שהבקרות שלו אכן פועלות?

מאמר זה מתמקד בסיכוני אבטחת מידע: הסיכונים למידע עצמו, למחזור החיים שלו ולתהליכים שמנהלים אותו.

עוד על:
מדריך בנושא סיכוני סייבר לחברות וארגונים מתמקד ב: סקירה של תקיפות, כופרה, פישינג, חולשות ומגמות איום.
סיכוני אבטחת מידע וסייבר: המדריך המלא לזיהוי, הערכה וניהול סיכונים בארגון

המאמר עודכן לאחרונה: יולי 2026

מהם סיכוני אבטחת מידע?

סיכון אבטחת מידע הוא האפשרות שאירוע, פעולה או כשל יפגעו בסודיות, בשלמות או בזמינות של מידע ויגרמו נזק לארגון, ללקוחות, לעובדים או לגורמים אחרים.

האירוע יכול לנבוע מתקיפה מכוונת, אך הוא יכול להתרחש גם ללא תוקף:

• עובד שולח מסמך רגיש לנמען שגוי.
• ספק ממשיך להחזיק גישה לאחר סיום ההתקשרות.
• תיקיית ענן משותפת עם משתמשים רבים מדי.
• מידע אישי נשמר מעבר לתקופה הנדרשת.
• נתונים עסקיים משתנים ללא תהליך אישור.
• גיבוי קיים אך אינו מאפשר שחזור.
• עובד מזין מידע סודי לכלי AI ציבורי.
• מחשב נייד אובד כשהמידע שבו אינו מוצפן.
• מערכת חדשה אוספת מידע שאינו נחוץ למטרתה.

סיכון אבטחת מידע נוצר מהמפגש בין נכס מידע, איום או אירוע אפשרי, חולשה ובין הנזק שעלול להיגרם.

ההבדל בין סיכוני אבטחת מידע לסיכוני סייבר

סיכוני סייבר מתמקדים בעיקר באיומים דיגיטליים ובדרכים שבהן תוקפים פוגעים במערכות, ברשתות, בזהויות ובשירותים. כופרה, פישינג, ניצול חולשות והשתלטות על חשבונות הם דוגמאות מובהקות לסיכוני סייבר.

סיכוני אבטחת מידע הם תחום רחב יותר. הם כוללים כל תרחיש שעלול לפגוע במידע, גם כאשר לא התרחשה תקיפה. בין היתר, הם כוללים הרשאות שגויות, אובדן מסמכים, שמירה עודפת, שינוי נתונים ללא אישור, חשיפה פיזית, שימוש לא מבוקר במידע וכשלים אצל ספקים.

לכן שני העמודים משלימים זה את זה:

• סיכוני סייבר: כיצד גורם עוין עלול לתקוף את הארגון?
• סיכוני אבטחת מידע: כיצד המידע עלול להיחשף, להשתנות, להימחק או לא להיות זמין?

שלושת היעדים של אבטחת המידע

סודיות

סודיות מבטיחה שרק גורמים מורשים יכולים לגשת למידע.

הסודיות נפגעת כאשר עובד נחשף למידע שאינו דרוש לתפקידו, כאשר מסמך נשלח לאדם הלא נכון, כאשר קישור שיתוף הופך לציבורי או כאשר ספק מקבל יותר מידע מהנדרש.

שלמות

שלמות מבטיחה שהמידע נשאר מדויק, מלא ואמין.

שינוי בלתי מורשה בנתוני שכר, פרטי תשלום, רשומה רפואית, קוד תוכנה או מסמך משפטי עלול לגרום נזק גם אם המידע לא דלף.

זמינות

זמינות מבטיחה שהארגון יכול להשתמש במידע ובמערכות בזמן שהוא זקוק להם.

תקלה, מחיקה, השבתת ספק, אובדן ציוד או כשל בשחזור עלולים לפגוע בזמינות ולהשבית תהליך עסקי מרכזי.

מה השתנה בניהול סיכוני אבטחת מידע ב-2026?

1. ממשל מידע הופך לתהליך ארגוני מרכזי

ארגונים כבר אינם יכולים להסתפק ברשימת מערכות או מאגרי מידע. הם צריכים לנהל את המידע לאורך כל מחזור החיים שלו: יצירה, איסוף, שימוש, שיתוף, אחסון, ארכוב ומחיקה.

ב-2026 NIST מקדם עבודה ייעודית בנושא Data Governance and Management, שמחברת בין ממשל מידע לבין ניהול סיכוני פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית. הכיוון המקצועי ברור: הארגון צריך לדעת מי אחראי למידע, כיצד הוא זורם ואילו בקרות חלות עליו בכל שלב.

תקנות ורגולציות נוספות צפויות לעבור אישור ופרסום כגון חוק הגנת הסייבר הלאומית, תקני ISO בתחומי הסייבר, אבטחת המידע, פרטיות עם דגשים למגזרים וורטיקליים ספציפיים.

2. כלי AI משנים את האופן שבו מידע יוצא מהארגון

עובדים אינם שולחים מידע רק בדואר או בשיתוף קבצים. הם מעתיקים מסמכים, קוד, נתוני לקוחות ותכתובות לכלי בינה מלאכותית כדי לנתח, לסכם או ליצור תוכן.

הסיכון אינו מוגבל לכלי AI ציבוריים. גם כלי ארגוני עלול לקבל הרשאות רחבות, להתחבר למספר מאגרים ולהפיק מידע שלא היה נגיש בעבר באותו הקשר.

NIST מונה בין אתגרי ההגנה על AI ארגוני ממשל מידע, פרטיות, גישה בלתי מורשית, אבטחת שרשרת האספקה ותוצאות שגויות או בלתי צפויות.

תקן ISO 42001 לניהול בינה מלאכותית ושימוש ב-AI בארגון

ארגון צריך להגדיר:

• אילו כלי AI מאושרים.
• איזה מידע אסור להזין.
• מי רשאי לחבר כלי למערכות ארגוניות.
• אילו מאגרי מידע הכלי יכול לקרוא.
• האם התוצרים נשמרים.
• כיצד בודקים את אמינות התוצאה.
• כיצד מבטלים גישה בסיום השימוש.

3. תיקון 13 משנה את סביבת הפרטיות בישראל

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, חידד חובות, מונחים וסמכויות אכיפה. במהלך 2026 הרשות להגנת הפרטיות המשיכה לפרסם הנחיות, שירותים וכלי יישום הקשורים לניהול מאגרי מידע, לחובות בעלי שליטה ולמינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים שעליהם חלה החובה.

המשמעות הארגונית אינה מסתכמת במסמך משפטי. ארגון צריך לחבר בין פרטיות לבין אבטחת מידע בפועל:

• למפות מאגרי מידע.
• להגדיר בעלות ואחריות.
• לעדכן את מסמך הגדרות המאגר.
• לבדוק הרשאות וגישה.
• להסדיר ספקים.
• לקבוע זמני שמירה ומחיקה.
• לתעד אירועים ושינויים.
• להוכיח שהבקרות פועלות.

4. הרגולטור מצפה לאמצעים מקובלים ולא רק למדיניות כתובה

בשנת 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטה שעוסקת במשמעות המונח “אמצעים מקובלים” לפי תקנות הגנת הפרטיות. הכיוון מחזק את הציפייה לכך שהארגון לא יסתפק בנוהל, אלא יבחן אילו אמצעים מתאימים לרמת הסיכון, לטכנולוגיה ולסוג המידע שהוא מחזיק.

לכן ארגון צריך לבדוק לא רק אם קיימת מדיניות, אלא גם:

• האם העובדים מכירים אותה?
• האם המערכות אוכפות אותה?
• האם הארגון בודק את יישומה?
• האם נשמר תיעוד?
• האם הבקרה מתאימה לאיום ולרגישות המידע?
• האם הארגון עדכן אותה לאחר שינוי?

5. ספקים הופכים לחלק ממפת המידע הארגונית

ספקים מחזיקים, מעבדים ומגבים מידע בשם הארגון. הם עשויים להפעיל שירותי ענן, מערכות שכר, מוקדי שירות, כלי שיווק, מערכות פיתוח או פתרונות AI.

לכן ניהול ספקים ב־2026 צריך להתחיל במידע ולא בשאלון אבטחה כללי:

• איזה מידע הספק מקבל?
• האם הוא זקוק לכל המידע?
• היכן הוא שומר אותו?
• האם קבלני משנה מקבלים גישה?
• כמה זמן הוא שומר עותקים?
• כיצד הוא מוחק ומחזיר מידע?
• מה קורה במקרה של אירוע?
• האם ניתן להעביר את השירות לספק חלופי?

NIST הרחיב ביוני 2026 את הנחיות תכנון האבטחה, הפרטיות וסיכוני שרשרת האספקה לאורך מחזור החיים של מערכות.

סיכוני אבטחת המידע המרכזיים ב-2026

מידע שאינו ממופה

הארגון אינו יכול להגן על מידע שאינו יודע שהוא מחזיק. מידע עשוי להימצא בתיבות דואר, תיקיות משותפות, מחשבים מקומיים, מערכות ישנות, כלי ענן וסביבות בדיקה.

המיפוי צריך להציג:

• סוג המידע.
• מטרת השימוש.
• המערכת שבה הוא נשמר.
• בעל התהליך.
• המשתמשים המורשים.
• הספקים שמעבדים אותו.
• תקופת השמירה.
• אופן המחיקה.

הרשאות שאינן תואמות לתפקיד

הרשאות מצטברות כאשר עובדים עוברים בין תפקידים, משתתפים בפרויקטים או מקבלים גישה זמנית שאיש אינו מבטל.

הארגון צריך לנהל מחזור חיים מלא של הרשאות: אישור, הקצאה, בדיקה תקופתית ושינוי או ביטול.

שמירת מידע ללא צורך

ככל שהארגון שומר יותר מידע, כך גדלים הנזק האפשרי, עלויות הניהול והקושי לעמוד בחובות מחיקה.

מדיניות שמירה צריכה להגדיר:

• מה שומרים.
• מדוע שומרים.
• לכמה זמן.
• מי מאשר חריגה.
• כיצד מוחקים.
• האם העותקים נמחקים גם מגיבויים ומספקים.

שימוש בכלים לא מאושרים

עובדים משתמשים לעיתים בשירותי אחסון, העברת קבצים, תמלול, AI וניהול משימות ללא בדיקת הארגון.

התופעה מכונה Shadow IT יוצרת “Shadow Data” – מידע ארגוני שנמצא מחוץ למערכות שהארגון מנהל ומנטר.

שיתוף מידע רחב מדי

קישורים ציבוריים, קבוצות גדולות ותיקיות ארגוניות פתוחות הופכים מידע נגיש לאנשים שאינם זקוקים לו.

האחריות אינה מסתיימת בהגדרת הרשאות ראשונית. יש לבדוק באופן תקופתי מי יכול לגשת למידע ואילו קישורים עדיין פעילים.

שינוי נתונים ללא בקרה

ארגונים מתמקדים לעיתים בדליפה ומתעלמים מהסיכון לשינוי מידע.

הגנה על שלמות המידע דורשת:

• הפרדת תפקידים.
• תהליך אישור.
• תיעוד פעולות.
• גרסאות ושחזור.
• התראות על שינוי חריג.
• הצלבה בין מערכות.

מידע אצל ספקים לאחר סיום התקשרות

הארגון עשוי לסיים שירות, אך הספק או קבלני המשנה שלו ממשיכים להחזיק עותקים, גיבויים או חשבונות פעילים.

תהליך יציאה מספק צריך לכלול החזרת מידע, מחיקה, ביטול גישה, תיעוד ואישור בכתב.

כשל בגיבוי ובשחזור

קיומו של גיבוי אינו מבטיח זמינות. הארגון צריך לבדוק אם הוא יכול לשחזר את המידע הנכון, בפרק הזמן הנדרש ובסדר שמתאים לפעילות העסקית.

מידע פיזי

מסמכים מודפסים, ארכיונים, מדיה ניידת ולוחות בחדרי ישיבות ממשיכים ליצור סיכון גם בסביבה דיגיטלית.

יש להגדיר כללי אחסון, גישה, צילום, הוצאה מהמשרד והשמדה.

סיכוני אבטחת מידע בישראל ב-2026

הזווית הישראלית של העמוד צריכה להתמקד בפרטיות, במאגרי מידע, באחריות וביכולת להוכיח יישום — ולא בתמונת התקיפות, שנשארת בעמוד סיכוני הסייבר.

ארגון ישראלי צריך לבדוק:

• האם זוהו כל מאגרי המידע.
• מהי רמת האבטחה החלה על כל מאגר.
• האם מסמכי הגדרות המאגר מעודכנים.
• האם קיימת חובת הודעה או רישום.
• האם חלה חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות.
• האם ההרשאות נבדקות ומתועדות.
• האם הספקים כפופים לדרישות מתאימות.
• האם הארגון שומר מידע מעבר לנדרש.
• האם קיימים מנגנוני דיווח ותיעוד.
• האם ההנהלה מקבלת תמונת סיכון ברורה.

הרשות להגנת הפרטיות מבהירה כי החובות החלות על בעל שליטה במאגר נועדו להגן על האנשים שהמידע האישי אודותיהם קיים במאגר.

מעוניינים להערכת לאיומי אבטחת המידע?
יצירת קשר עם מומחי אבטחת מידע של אינפוגארד

סיכוני אבטחת מידע בארגונים בינלאומיים

חברה שפועלת במספר מדינות צריכה לדעת כיצד המידע עובר בין יחידות, מערכות וספקים. יותר מזה, בעבודה בינלאומית יש לתת את הדעת על רגולציות מקומיות וחשיפה נוספת לסיכוני אבטחת מידע מקומיים.

הסיכונים המרכזיים כוללים:

העברת מידע בין מדינות

הארגון צריך לזהות מהו מקור המידע, היכן הוא מאוחסן, מי מעבד אותו ולאילו מדינות הוא מועבר.

מדיניות גלובלית שאינה מיושמת באופן אחיד

המטה יכול לפרסם מדיניות, אך חברות־בת וסניפים עשויים להשתמש בכלים אחרים, לעבוד עם ספקים מקומיים או לפרש את הדרישות באופן שונה.

ריבוי ספקים וקבלני משנה

ספק גלובלי עשוי להעביר חלק מהשירות לספקים נוספים. הארגון צריך להבין את שרשרת העיבוד המלאה, ולא רק את הקשר עם הספק הראשי.

דרישות שמירה ומחיקה שונות

חוק מקומי, התחייבות חוזית או צורך עסקי עשויים לחייב תקופות שמירה שונות. הארגון צריך למנוע מצב שבו כל יחידה שומרת מידע לפי שיקול דעתה.

טיפול בבקשות ובאירועים במספר אזורי זמן

יש להגדיר מוקד דיווח, סמכויות, תהליך הסלמה ואחריות בין המטה ליחידות המקומיות.

מהו סקר סיכוני אבטחת מידע?

סקר סיכוני אבטחת מידע בוחן כיצד מידע עלול להיפגע, מה תהיה ההשפעה ואילו בקרות מצמצמות את הסיכון.

הסקר מתמקד בנכסי מידע ובמחזור החיים שלהם:

1. ממפים מידע ותהליכים.
2. מזהים בעלי אחריות.
3. בוחנים מערכות, ספקים והרשאות.
4. מנסחים תרחישי סיכון.
5. מעריכים סבירות והשפעה.
6. בודקים את הבקרות הקיימות.
7. מדרגים את הסיכון השיורי.
8. בונים תוכנית טיפול.
9. ממנים אחראים ומועדים.
10. עוקבים אחר היישום.

ISO/IEC 27005 מגדיר תהליך מלא לניהול סיכוני אבטחת מידע, שכולל הערכה, טיפול, תקשורת, ניטור ובחינה מחודשת.

מה ההבדל בין סקר סיכוני אבטחת מידע לסקר פערים?

סקר סיכונים שואל מה עלול לקרות למידע ומה תהיה ההשפעה על הארגון.
סקר פערים באבטחת מידע בוחן אילו בקרות או דרישות חסרות ביחס לתקן, לרגולציה או למדיניות.

• סקר סיכונים: מה עלול לפגוע במידע ועד כמה האירוע חמור?
• סקר פערים: מה חסר ביחס לדרישות שהארגון צריך ליישם?

שילוב בין הסקרים מאפשר לזהות פערים, להבין את משמעותם ולתעדף את הטיפול לפי הסיכון העסקי.
מידע נוסף:
סקר סיכוני אבטחת מידע וסקר פערים Security GAP Assessment
סקר פערים מול סקר סיכונים באבטחת מידע – מה ההבדל?

תוכנית פעולה לניהול סיכוני אבטחת מידע ב-2026

ארגון יכול להתחיל בעשרה צעדים:

1. למפות מידע, מערכות ותהליכים.
2. למנות בעלי אחריות למאגרי המידע.
3. לסווג מידע לפי רגישות.
4. לבצע סקר סיכוני אבטחת מידע.
5. לבדוק הרשאות וגישה של ספקים.
6. לקבוע מדיניות שמירה ומחיקה.
7. להסדיר שימוש בענן ובכלי AI.
8. לתרגל שחזור מידע.
9. לתעד בקרות, חריגות ואישורים.
10. להציג להנהלה תוכנית טיפול ומדדי התקדמות.

כיצד אינפוגארד מסייעת?

אינפוגארד מסייעת לארגונים לנהל את המידע לאורך כל מחזור החיים שלו ולהפוך דרישות כלליות לתוכנית עבודה מעשית.

השירותים יכולים לכלול:

• סקר סיכוני אבטחת מידע.
• סקר פערי אבטחת מידע.
• מיפוי מאגרי מידע.
• סיווג מידע.
• בדיקת הרשאות.
• הערכת סיכוני ספקים.
• בדיקת תהליכי שמירה ומחיקה.
• ליווי יישום תיקון 13.
• ייעוץ פרטיות ורגולציה.
• מדיניות שימוש ב-AI.
• סקירת נהלים ובקרות.
• חוות דעת מקצועית.
• שירותי ניהול אבטחת מידע במיקור חוץ CISO.
• מעקב אחר תוכנית הטיפול.

המטרה אינה להפיק רשימת ליקויים כללית, אלא להבין איזה מידע חשוב לארגון, כיצד הוא עלול להיפגע ומה צריך לעשות כדי לצמצם את הסיכון.

ניהול סיכוני אבטחת מידע מתחיל בשליטה במידע

בשנת 2026 האתגר המרכזי אינו רק למנוע חדירה למערכת. הארגון צריך לשלוט במידע שכבר נמצא בתוך המערכות, בענן, אצל ספקים ובכלי בינה מלאכותית.

הוא צריך לדעת איזה מידע קיים, מי משתמש בו, מדוע שומרים אותו וכיצד מוחקים אותו. עליו לוודא שההרשאות מתאימות, שהספקים עומדים בדרישות ושהבקרות פועלות בפועל.

ניהול נכון של סיכוני אבטחת מידע מאפשר להגן על סודיות, שלמות וזמינות המידע, לעמוד בדרישות ולהקטין את הנזק במקרה של טעות, תקלה או אירוע.

רוצים לקבל תמונה ברורה של סיכוני אבטחת המידע בארגון?

מומחי אינפוגארד יסייעו לכם למפות מידע, לזהות חשיפות, לבחון הרשאות וספקים ולבנות תוכנית טיפול מעשית שמתאימה לפעילות ולדרישות החלות על הארגון.

יצירת קשר עם מומחי אבטחת מידע של אינפוגארד

שאלות נפוצות

מהם סיכוני אבטחת המידע העיקריים ב־2026?

הסיכונים המרכזיים כוללים מידע שאינו ממופה, הרשאות עודפות, שמירת יתר, שימוש בכלי AI ושירותי ענן לא מאושרים, שיתוף רחב, כשלים אצל ספקים וחוסר יכולת לשחזר מידע.

האם סיכון אבטחת מידע חייב לכלול תקיפה?

לא. סיכון יכול להתממש גם בעקבות טעות, תקלה, תהליך לקוי, גישה פיזית או שמירה בלתי מבוקרת.

מדוע AI הוא סיכון אבטחת מידע?

כלי AI עשויים לקבל מידע רגיש, הרשאות למאגרים וגישה לתהליכים ארגוניים. הסיכון כולל חשיפה, שימוש בלתי מורשה, תוצאות שגויות וחוסר שליטה במחזור חיי המידע.

האם סקר סיכונים מחליף סקר פערים?

לא. הסקרים עונים על שאלות שונות ומשלימים זה את זה.

מי אחראי על סיכוני אבטחת המידע?

ההנהלה אחראית לניהול הסיכון, בעלי התהליכים אחראים למידע שבתחומם, וצוותי אבטחת המידע, הפרטיות וה־IT מובילים את הבקרות והמעקב.

יש לכם עדיין שאלות פתוחוחת בנושא?

יצירת קשר עם מומחי אבטחת מידע של אינפוגארד

המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי. כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים.
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב אבטחת מידע, סייבר ומנהל השיווק של קבוצת חברות עידור (Messagent, Infoguard, Idornext).