לא רק פריצה למערכות: כך מתקפות סייבר עלולות לערער גם את אמון העובדים והלקוחות

החיבור המתחזק בין פשיעת סייבר למבצעי השפעה משנה את תמונת האיום. עבור ארגונים בישראל, המשמעות היא שהיערכות לסייבר אינה יכולה להסתכם בהגנה על מערכות ומידע – היא צריכה להביא בחשבון גם פגיעה באמון, מניפולציה של מידע, השפעה על עובדים ולקוחות וקבלת החלטות תחת לחץ.

בשנים האחרונות התרגלו ארגונים להתייחס למתקפות סייבר באמצעות שורה של תרחישים מוכרים: כופרה, גניבת מידע, השבתת מערכות, פישינג, התחזות או פגיעה בשרשרת האספקה. לכל אחד מהתרחישים האלה קיימות בקרות, תוכניות תגובה וכלים טכנולוגיים שנועדו לצמצם את הסיכון.

אלא שסביבת האיום מתפתחת.

מחקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שפורסם ב-23 באוגוסט 2026 תחת הכותרת The Influence -Cybercrime Nexus, מצביע על מגמה שבה התשתיות והיכולות שהתפתחו בעולם פשיעת הסייבר עשויות לשרת גם מבצעי השפעה של שחקנים מדינתיים. כלומר, מתקפת סייבר אינה בהכרח רק אמצעי לחדירה, גניבה או השבתה – לעיתים עצם האירוע והמידע שנוצר סביבו יכולים להפוך לכלי שמטרתו להשפיע על קהלים, לערער אמון ולשנות התנהגות.

עבור ארגונים, זו הבחנה משמעותית מאוד.

כשהמטרה היא לא רק המידע – אלא גם האמון

מתקפת סייבר "קלאסית" נמדדת בדרך כלל באמצעות מדדים יחסית ברורים:

• אילו מערכות נפגעו?
• איזה מידע נחשף?
• כמה זמן הארגון היה מושבת?
• מה העלות הכלכלית?

כאשר לאירוע יש גם ממד של השפעה, התמונה מורכבת יותר.

מידע שנגנב יכול להתפרסם באופן סלקטיבי. מידע אמיתי יכול להיות מוצג מחוץ להקשר. פרסום סביב האירוע יכול להעצים את תחושת הנזק הרבה מעבר לפגיעה הטכנולוגית עצמה. הודעות מתחזות עשויות להגיע לעובדים או ללקוחות בזמן שהארגון נמצא ממילא במצב של חוסר ודאות.

במצב כזה, השאלה כבר אינה רק "האם הצליחו לפרוץ?", אלא גם:

האם הארגון מסוגל לשלוט באירוע כאשר במקביל לפגיעה במערכות מתקיימת גם מערכה על תפיסת המציאות של העובדים, הלקוחות והציבור?

מחקר קודם של INSS בחן באופן מפורש את השימוש בפעולות סייבר התקפיות, לרבות כופרה ו-Hack-and-Leak, כחלק או כתמיכה במבצעי השפעה. המחקר הצביע על כך שהפרעה תפעולית יכולה לשמש כדי למשוך תשומת לב, שעליה ניתן לאחר מכן "להלביש" מסרים ונרטיבים.

בישראל, החיבור הזה כבר אינו תיאורטי

עבור ארגונים ישראליים, מדובר בנושא בעל רלוונטיות מיוחדת.

בסיכום פעילות הסייבר בישראל לשנת 2025, מערך הסייבר הלאומי תיאר שילוב בין פעילות תקיפה לבין פעילות השפעה בתקופת מבצע "עם כלביא". לפי הדוח, לצד פעילות סייבר נגד מגוון מגזרים אזרחיים נשלחו עשרות אלפי הודעות השפעה, ונעשה שימוש ב"לוחמת תודעה מבוססת סייבר" במטרה להעצים את אפקט הפעילות, לייצר פחד ולפגוע במורל.

גם בפברואר 2026 הזהיר מערך הסייבר הלאומי מפני ניסיונות עוינים במרחב הדיגיטלי הכוללים מידע כוזב, מסרי הפחדה והתחזויות, שמטרתם בין היתר "לערער אמון, להגביר לחץ ולייצר בלבול".

המשמעות עבור מנהלי אבטחת מידע והנהלות היא ברורה: אירוע סייבר עלול להתפתח במהירות מאירוע IT לאירוע עסקי, תקשורתי וניהולי.

חוסן סייבר צריך לכלול גם חוסן ארגוני

ארגון שמכין את עצמו רק לשחזור שרתים, בידוד תחנות והחלפת סיסמאות עלול להיות מוכן רק לחלק מהאירוע.

כאשר התקיפה מלווה בפרסום מידע, התחזות או ניסיונות השפעה, נדרשים לעיתים לפעול במקביל מספר גורמים בארגון: CISO ו-IT, הנהלה בכירה, Legal, פרטיות, משאבי אנוש, דוברות ולעיתים גם ספקים חיצוניים.

במילים אחרות, Incident Response צריך להפוך מתהליך טכנולוגי לתהליך ארגוני.

גם מערך הסייבר הלאומי מתייחס לחוסן כאל יכולתו של הארגון להתמודד עם אירוע תוך שמירה על רציפות תפקודית, ומדגיש שהיכולת הזו נגזרת במידה רבה מהיערכות מוקדמת והגנות המיושמות בשגרה.

חמש שאלות שכל הנהלה צריכה לשאול

1. האם תוכנית התגובה שלנו עוסקת רק במערכות?

Playbook לאירוע סייבר צריך להגדיר לא רק את הפעולות של צוותי ה-IT וה-SOC, אלא גם מי מקבל החלטות כאשר האירוע הופך לציבורי, מי מאשר מסרים לעובדים וללקוחות, ואיך מתבצע תיאום בין אבטחת מידע, הנהלה, משפטית ודוברות.

2. האם אנחנו יודעים לזהות מידע אמיתי שמופץ בצורה מניפולטיבית?

דלף מידע אינו תמיד תרחיש של "אמיתי או מזויף". לעיתים מידע אותנטי יכול להיות חלקי, ישן או מוצג ללא הקשר כדי לייצר מסקנה אחרת לחלוטין.

לכן תהליך ניהול האירוע צריך לכלול גם מנגנון מהיר לבדיקת טענות ומידע שמתפרסמים בשם הארגון או לגביו.

3. האם העובדים יודעים כיצד לפעול בזמן אירוע?

הגורם האנושי מקבל חשיבות מיוחדת בשעות הראשונות של משבר. עובדים עשויים לקבל הודעות מתחזות, פניות חריגות, בקשות לאימות מידע או מסרים שמתיימרים להגיע מהנהלת הארגון.

הדרכת מודעות אינה צריכה להסתכם ב"זיהוי מייל פישינג". עליה לכלול גם התנהלות בזמן משבר ואימות ערוצי תקשורת.

4. האם ניהול הסיכונים שלנו כולל פגיעה באמון?

סקר סיכוני סייבר שמסתכל רק על זמינות, סודיות ושלמות המידע אינו משקף בהכרח את מלוא הנזק האפשרי.

בארגונים הפועלים בתחומים רגישים:
פיננסים, בריאות, תשתיות, שירותים דיגיטליים, רשויות מקומיות או גופים המחזיקים מידע אישי רב – פגיעה באמון הציבור או הלקוחות יכולה להפוך בעצמה לנזק עסקי משמעותי.

הזווית הזו רלוונטית במיוחד בישראל: בדיוני הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית ביוני 2026 הציג מערך הסייבר הלאומי את איום הסייבר כאיום בעל השלכות ישירות על הכלכלה, השירותים הציבוריים ועל היכולת לתפקד בשגרה ובחירום.

5. מתי בפעם האחרונה תרגלנו את ההנהלה?

השאלה הקריטית אינה אם יש מסמך Incident Response שמור בתיקייה, אלא אם מקבלי ההחלטות יודעים להפעיל אותו.

תרגיל Tabletop איכותי צריך לבחון גם מצבים שבהם המידע אינו ודאי: טענה לדליפה, פרסום חלקי של מידע, הודעה מזויפת בשם הארגון, פנייה של לקוח גדול או רגולטור, או פרסום תקשורתי בזמן שהצוות הטכני עדיין חוקר את האירוע.

זה המקום שבו מתגלים פערים אמיתיים בתהליכי קבלת החלטות.

גם רגולציה ופרטיות נכנסות לתמונה

כאשר אירוע כולל מידע אישי, לא מספיק להתמקד בשאלה אם המידע "דלף".

נדרשת בחינה של סוג המידע, רמת הרגישות שלו, החובות הרגולטוריות החלות על הארגון, הצורך בתיעוד ודיווח, והדרך שבה הארגון מונע הפצה נוספת או שימוש לרעה במידע.

מערך הסייבר הלאומי מזכיר כי דיווח אליו אינו מחליף חובת דיווח לגוף מנחה או לרגולטור, ככל שחובה כזו חלה על הארגון.

לכן תוכנית מוכנות לאירוע צריכה לחבר מראש בין Cyber, Privacy, Legal ו-Business Continuity – ולא לנסות ליצור את החיבור הזה בזמן אמת כשהאירוע כבר מתנהל.

מה ארגונים יכולים לעשות כבר עכשיו?

אין צורך להמתין לאירוע כדי לבדוק את רמת המוכנות.

ארגון יכול להתחיל בבחינה ממוקדת של מספר תחומים:

• לעדכן את סקר הסיכונים כך שיכלול גם תרחישי פגיעה במוניטין ובאמון.
• לבדוק את תוכניות ה־Incident Response וה-BCP מול תרחיש משולב של תקיפה, דליפת מידע והשפעה.
• להגדיר מראש בעלי תפקידים וסמכויות בזמן משבר.
• לתרגל את ההנהלה באמצעות Tabletop Exercise.
• לעדכן הדרכות עובדים כך שיכללו התחזויות ומסרים חריגים בזמן אירוע.
• לבחון את מוכנות הארגון בהיבטי פרטיות, דיווח ותקשורת מול גורמים חיצוניים.
• לוודא שקיימים ערוצי תקשורת חלופיים ומאומתים למקרה שהערוצים הרגילים נפגעים או אינם אמינים.

ממוכנות טכנולוגית למוכנות ארגונית

המחקר החדש של INSS אינו אומר שכל מתקפת סייבר היא בהכרח מבצע השפעה, וגם ארגון אינו צריך להתייחס לכל אירוע כאילו מאחוריו עומדת מדינה.

אבל הוא כן מצביע על שינוי שחשוב להכניס למודל האיום הארגוני: הגבול שבין תקיפה טכנולוגית, גניבת מידע, פגיעה תפעולית והשפעה על אנשים נעשה פחות חד.

עבור ארגונים בישראל, שפועלים בסביבת איום אינטנסיבית במיוחד, זו סיבה טובה לבחון מחדש את משמעות המונח Cyber Resilience.

חוסן אינו רק Firewall טוב יותר או יכולת שחזור מהירה יותר.

חוסן הוא היכולת של הארגון להמשיך לקבל החלטות נכונות גם כאשר המערכות נפגעות, המידע חלקי, העובדים נמצאים תחת לחץ והציבור מנסה להבין מה באמת קרה.

וזו כבר אינה רק משימה של צוות הסייבר – אלא אחריות ארגונית והנהלתית.

כיצד אינפוגארד יכולה לסייע?

אינפוגארד מסייעת לארגונים לבחון את רמת המוכנות שלהם לאירועי סייבר באמצעות סקרי סיכונים, סקירות מערכות ותהליכים, בחינת מדיניות ונהלים, היערכות רגולטורית ופרטיות, הדרכות מודעות ותרגילי מוכנות להנהלות.

המטרה אינה רק לצמצם את הסיכוי לאירוע – אלא לוודא שכאשר הוא מתרחש, הארגון יודע מי מקבל החלטה, באיזה מידע משתמשים, כיצד מגיבים וכיצד שומרים על רציפות תפקודית ואמון.

מקורות

INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, Ari Ben-Am & Vera Michlin-Shapir, The Influence-Cybercrime Nexus: How Cybercriminal Infrastructure is Reshaping Authoritarian Operations Against Democracies, 23.8.2026.

INSS, Michael Genkin, Moving Beyond Cyber-Enabled Influence Operations, 22.8.2024.

מערך הסייבר הלאומי, סיכום אירועי הסייבר בישראל בשנת 2025 ותובנות ממבצע "עם כלביא".

מערך הסייבר הלאומי, התרעה מפני ניסיונות עוינים להפחדה, התחזות והפצת מידע כוזב, 28.2.2026.

מבקר המדינה, היערכות המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2026. הדוח מצביע על עלייה בהיקף ובעוצמת מתקפות הסייבר נגד המשק הישראלי ועל המעבר מאירועי השפעה ושיבוש לאיומים בעלי פוטנציאל נזק משמעותי יותר.

הכנסת / ועדת החוץ והביטחון, דיון בהצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, 22.6.2026.

הגבול בין תקיפת סייבר, דליפת מידע והשפעה על אנשים וארגונים הולך ומיטשטש.
לכן תוכניות Incident Response, ניהול סיכונים, פרטיות והמשכיות עסקית צריכות להתייחס גם לפגיעה באמון, למידע מטעה ולניהול תקשורת בזמן משבר.
אנחנו באינפוגארד מאמינים שארגונים שיתרגלו מראש את ההנהלה, העובדים והתהליכים יהיו מוכנים טוב יותר להתמודד לא רק עם התקיפה עצמה, אלא עם מלוא ההשלכות שלה.

המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי.
באינפוגארד מאמינים כי כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים על מנת להכין תוכנית הרלוונטית בדיוק לארגון ולחברה.
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב פרטיות,אבטחת מידע, סייבר ומנהל שיווק בקבוצת חברות עידור (Messagenet, Infoguard, Idornext).