מה מסתתר בתוך המייל שלכם? הכירו את מתקפת ASCII Smuggling ו-Prompt Injection שמאתגרת את מערכות האבטחה
מתקפת פישינג יכולה להסתיר מידע בתוך מילים שנראות רגילות לחלוטין. מחקר חדש של Microsoft חושף כיצד תוקפים משתמשים בתווים בלתי נראים כדי להקשות על מערכות אבטחה לזהות הודעות חשודות. עם התרחבות השימוש ב-AI, אותה טכניקה כבר מייצרת סיכונים נוספים.
המייל נראה רגיל. אבל משהו מסתתר בין האותיות.
עובד פותח הודעת דוא"ל על הצעת מימון לעסק. ההודעה כוללת טקסט ברור, קישור לפרטים נוספים ועיצוב מקצועי.
שום דבר אינו נראה חריג במיוחד.
אלא שבתוך חלק מהמילים מסתתרים תווים שהעובד כלל אינו מסוגל לראות.
מבחינת האדם שקורא את ההודעה, מדובר בטקסט רגיל. מבחינת מערכת אבטחה שמנתחת את תוכן המייל, התמונה עלולה להיות שונה.
זהו העיקרון שעומד מאחורי ASCII Smuggling, טכניקה שמשתמשת בתווים בלתי נראים כדי להסתיר או להסוות מידע בתוך טקסט.
בספטמבר 2026 פרסמה Microsoft מחקר על השימוש בטכניקה זו בקמפיינים רחבים של פישינג. המחקר מדגים כיצד תוקפים מנסים לנצל הבדלים בין מה שהאדם רואה לבין מה שמערכות המחשוב מעבדות.
הממצא מעלה שאלה חשובה: מה קורה כאשר ההודעה נראית תמימה, אבל מנגנוני העיבוד שלה מקבלים מידע שונה?
מה זה ASCII Smuggling ואיך זה עובד?
ASCII Smuggling מתבסס על שימוש בתווים מיוחדים מתוך תקן Unicode.
חלק מהתווים האלה אינם מופיעים על המסך. למרות זאת, הם נשארים חלק מהטקסט הדיגיטלי.
לדוגמה, המילה האנגלית funding עשויה להיראות רגילה לחלוטין לעובד.
אבל התוקף יכול להכניס בין האותיות תו Unicode בלתי נראה.
כך מתקבלת מילה שנראית זהה, אך מערכת המנתחת את רצף התווים עשויה לזהות אותה אחרת.
במחקר של Microsoft השתמשו התוקפים בתו U+E0020, המכונה Unicode TAG SPACE. זהו אינו תו הרווח הרגיל, U+0020, שמופיע גם כ- בקידוד HTML.
ההבדל הזה חשוב. התו המיוחד אינו מופיע לעין, אך הוא עשוי לשנות את הדרך שבה תוכנות מנתחות את המילה.
למשל, מנגנון שמחפש התאמה מדויקת למילה funding עלול להחמיץ מילה שמכילה תו מוסתר באמצע.
מערכות מתקדמות עשויות לזהות את הניסיון באמצעות מנגנונים נוספים. לכן הטכניקה אינה מבטיחה עקיפה של מערכות האבטחה.
אבל היא מדגימה היטב כיצד התוקפים מנסים לנצל את אופן הפעולה של מערכות סינון.
2.3 מיליון הודעות ביום: מה גילתה Microsoft?
ב-3 בספטמבר 2026 פרסמה Microsoft מחקר בשם:
ASCII smuggling crosses over from AI prompt injection to phishing evasion.
החוקרים זיהו קמפיין פישינג רחב שהשתמש בתווי Unicode בלתי נראים בתוך מילים בעלות הקשר פיננסי.
הפעילות החריגה החלה בפברואר 2026.
ב-11 בפברואר זיהו מערכות Microsoft יותר מ-2.3 מיליון הודעות שהתאימו לחתימת הזיהוי של הטכניקה ביום אחד.
הפעילות נמשכה בהיקפים משמעותיים במשך כשלושה חודשים. החוקרים זיהו גם דפוס שבועי, עם ירידה בתנועה בסופי שבוע.
הודעות הקמפיין עסקו בעיקר בהצעות מימון ואשראי לעסקים. התוקפים שילבו תווים בלתי נראים בתוך מילים משמעותיות, כדי להקשות על זיהוי התוכן.
עם זאת, Microsoft דיווחה שיותר מ-99% מההודעות זוהו באמצעות שכבות הגנה אחרות.
כלומר, המחקר אינו מתאר פריצה מוצלחת למיליוני תיבות דוא"ל. הוא חושף ניסיון רחב לשבש את מנגנוני הזיהוי.
וזו בדיוק חשיבותו.
התוקפים מחפשים ללא הרף דרכים חדשות לעקוף את מנגנוני ההגנה. לעיתים הם משתמשים דווקא בתכונות קיימות של שפות וטכנולוגיות מוכרות.
השלב הבא – Prompt Injection: טקסט מוסתר שמנסה להפעיל כלי AI
השימוש בתווים בלתי נראים אינו מוגבל לעקיפת מסנני דוא"ל.
ככל שעובדים משתמשים בעוזרי AI, התוקפים מנסים לנצל גם את הדרך שבה מערכות אלו קוראות ומפרשות תוכן.
כאן נכנס לתמונה מושג נוסף: Prompt Injection.
מדובר בניסיון להחדיר הוראות זדוניות לתוכן שמערכת AI מעבדת. המטרה היא לגרום למערכת לפעול בניגוד להוראות המקוריות או למטרת המשתמש.
באוקטובר 2026 זיהתה חברת Sublime Security ניסיון תקיפה ששילב הונאת חשבוניות והוראות מוסתרות לעוזרי AI.
התוקפים שלחו הודעת דוא"ל שהתחזתה להתכתבות עסקית. הם צירפו חשבונית מזויפת בסכום של כ-88 אלף דולר ויצרו תחושת דחיפות.
אבל ההודעה הכילה גם שכבה נוספת.
בתוך קוד ה-HTML הופיעו הוראות בתווים בלתי נראים. ההוראות ניסו לגרום לעוזר AI להעביר את ההודעה והחשבונית למחלקת הנהלת החשבונות.
העובד ראה בקשת תשלום. עוזר AI שמעבד את התוכן יכול היה להיתקל גם בהוראה מוסתרת.
לא פורסמה הוכחה לכך שעוזר AI אכן ביצע את הפעולה.
עם זאת, המקרה ממחיש כיוון תקיפה חשוב. התוקף אינו מנסה להשפיע רק על העובד. הוא מנסה להשפיע גם על הכלים שפועלים עבורו.
הסיכון עשוי לגדול כאשר כלי AI מקבלים הרשאות לקריאת דוא"ל, גישה למסמכים או ביצוע פעולות במערכות עסקיות.
כבר היום ארגונים צריכים לבחון את הסיכונים הנלווים לשימוש בכלי AI. במאמר שלנו על Shadow AI והסיכונים לאבטחת המידע בארגון הרחבנו על האתגר הזה.
האם העובדים יכולים לזהות מתקפה כזאת?
כאן חשוב להפריד בין שני סוגי סיכונים.
כאשר תוקף משתמש בתווים בלתי נראים כדי לעקוף מסנני דוא"ל, העובד אינו יכול לזהות את התווים בעין.
לכן אי אפשר לצפות ממנו לזהות את הטכניקה עצמה.
מערכות האבטחה צריכות להתמודד עם השכבה הטכנולוגית. עליהן לזהות תווים חריגים, לנתח את התוכן ולבדוק את מקור ההודעה.
אבל הגורם האנושי עדיין ממלא תפקיד חשוב.
גם כאשר הודעה מגיעה לתיבת הדואר, העובד יכול לבחון את הבקשה שהיא מציגה.
האם השולח מוכר? האם הבקשה חריגה? האם נדרשת פעולה דחופה? האם ההודעה מבקשת לפתוח קישור או למסור מידע רגיש?
במקרה של התחזות ממוקדת, התוקפים עשויים להכיר את העובד ואת תפקידו. במאמר Spear Phishing: כשהתוקף כבר יודע למי הוא פונה הסברנו מדוע הקשר אישי מגביר את האתגר.
גם דיווח על הודעה חשודה ממלא תפקיד מרכזי. דיווח מוקדם יכול לסייע לצוות האבטחה לזהות ניסיון תקיפה רחב.
אם עובד כבר ביצע פעולה חשודה, חשוב לפעול במהירות.
הרחבנו על כך במאמר לחצו על מייל פישינג? מה עושים עכשיו?.
איך ארגונים יכולים להתגונן מפני ASCII Smuggling?
ההתמודדות דורשת שילוב של הגנות טכנולוגיות ונהלים ארגוניים.
ברמה הטכנולוגית, מומלץ לבחון כיצד מערכות סינון הדוא"ל מטפלות בתווי Unicode בלתי נראים.
Microsoft ממליצה לנרמל או להסיר תווים כאלה לפני הפעלת מנגנוני התאמה וחיפוש. בנוסף, מערכות אבטחה יכולות לזהות שימוש חריג בתווים האלה כסימן אפשרי למתקפה.
חשוב לשלב כמה שכבות הגנה ולא להסתמך רק על חיפוש מילות מפתח.
ברמת כלי ה-AI
ארגונים צריכים להגביל הרשאות ולבחון אילו פעולות סוכני AI יכולים לבצע באופן עצמאי.
אסור להניח שכל הוראה שמופיעה במסמך או במייל היא הוראה שהמשתמש התכוון לתת.
פעולות רגישות, כמו העברת מידע או אישור תשלומים, צריכות לכלול בקרות ואישורים מתאימים.
ברמת העובדים
חשוב להתאים את תוכניות הדרכות מודעות אבטחת מידע וסייבר של העובדים לאיומים המשתנים.
הדרכות צריכות להיות מותאמות לארגון עצמו, למחלקות ולתפקידים השונים ולהיות מגובות במבחנים ומבדקי פישינג בארגון. אנחנו באינפוגארד ממליצים לקיים הדרכות בתגירות גבוהה, שכן התחום מתפתח ויש להתייחס למוקדי סיכון:
השילוב של שניהם יוצר מרחב סיכונים של התחזויות והודעות מזויפות.
אבל האחריות אינה מוטלת רק על העובד.
ארגון צריך לספק לו תהליכי אימות פשוטים, ערוצי דיווח ברורים ומענה מקצועי בעת חשד.
מאיומים חדשים לניהול הסיכון האנושי
ASCII Smuggling מדגים היטב את השינוי בעולם הסייבר.
מצד אחד,
תוקפים מפתחים שיטות שמנסות להטעות מערכות טכנולוגיות.
מצד שני,
הם ממשיכים לנצל אמון, הרגלים ותהליכי עבודה אנושיים.
ההתמודדות דורשת יותר מהדרכת מודעות שנתית.
ארגונים צריכים למפות את נקודות החשיפה, לחזק את העובדים ולשלב בקרות מתאימות.
זו גם התפיסה שעומדת מאחורי Human Risk Management – ניהול הסיכון האנושי.
המטרה אינה לצפות מהעובדים לזהות קוד מוסתר. המטרה היא לבנות סביבת עבודה שמצמצמת את הסיכון גם כאשר העובד אינו מסוגל לזהות את המתקפה.
באינפוגארד אנחנו מאמינים שהגנת סייבר אפקטיבית משלבת אנשים, תהליכים וטכנולוגיה.
מחזקים את הגורם האנושי, מנהלים את הסיכונים ויוצרים סביבה ארגונית בטוחה יותר.
מקורות מרכזיים
- Microsoft Security Research – ASCII Smuggling Crosses Over from AI Prompt Injection to Phishing Evasion, September 2026
- Sublime Security – Invoice Fraud Campaign Adds Prompt Injection Aimed at Email AI Agents, October 2026
- Microsoft Security – How Modern Phishing Emails Hide in Plain Sight
המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי.
באינפוגארד מאמינים כי כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים על מנת להכין תוכנית הרלוונטית בדיוק לארגון ולחברה.
ואנחנו נשמח לעזור.
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב פרטיות, אבטחת מידע, סייבר ומנהל שיווק בקבוצת חברות עידור (Messagenet, Infoguard, Idornext).
