NIST AI Risk Management Framework: כך מנהלים סיכוני AI בארגון
מערכות AI כבר משולבות בתהליכים עסקיים, נחשפות למידע ארגוני ולעיתים אף משפיעות על החלטות ופעולות בפועל.
ככל שהשימוש מתרחב, כך גדל הצורך במסגרת סדורה שתאפשר לזהות, להעריך ולנהל את הסיכונים לאורך מחזור החיים של המערכת.
NIST AI Risk Management Framework נועד בדיוק לכך — והוא הופך לכלי מרכזי עבור ארגונים שרוצים לקדם AI מבלי לוותר על Governance, אבטחת מידע וציות.
AI Governance בארגון: רגולציה, פרטיות, ניהול סיכונים ואחריות בעידן ה-AI
ה-AI כבר נמצא כמעט בכל ארגון, לעיתים עוד לפני שהוגדרה מדיניות מסודרת לשימוש בו.
ככל שהוא מקבל יותר מידע, הרשאות והשפעה על תהליכים, כך עולות שאלות של פרטיות, אבטחת מידע, רגולציה, תקינה ואחריות.
אבל השאלה המרכזית כבר אינה האם להשתמש ב-AI.
השאלה היא:
מי מנהל אותו?
מי יודע אילו מערכות AI פועלות בארגון?
מי אישר אותן?
איזה מידע הן מקבלות?
לאילו מערכות הן מחוברות?
מי בדק את הספק?
מי מגדיר את רמת הסיכון?
מי מחליט מתי חייב להיות אדם בתהליך?
ומי אחראי כאשר משהו משתבש?
אלה כבר לא שאלות של חדשנות.
אלה שאלות של AI Governance.
AI Governance הוא המנגנון שהופך את השאלות האלה ממקור לאי-ודאות לתהליך ניהולי: עם בעלות, כללים, הערכת סיכון, בקרות, תיעוד ושיפור מתמשך.
Non-Human Identities: הזהויות החדשות שארגונים חייבים להתחיל לנהל
מהן Non-Human Identities, מדוע Service Accounts ו-AI Agents הופכים לאתגר אבטחה משמעותי, ואיך מנהלים הרשאות, Secrets, Zero Trust ו-Governance?
תקן CMMC: רגולציית סייבר האמריקאית לארגונים ולתעשייה ביטחונית שמשנה את התמונה.
חברות שעובדות עם מערכת הביטחון האמריקאית אינן נמדדות עוד רק לפי היכולת ההנדסית, איכות המוצר או תנאי ההתקשרות שלהן.
באמצעות CMMC, הממשל האמריקאי מבקש לוודא שספקים וקבלני משנה מגינים בפועל על המידע הרגיש שמגיע אליהם במסגרת פרויקטים ביטחוניים.
עבור חברות ישראליות, המשמעות עשויה להיות ישירה: מוכנות סייבר, סיווג מידע והוכחת יישום של בקרות הופכים בהדרגה לחלק מכשירות הספק ומהיכולת להשתלב בשרשרת האספקה האמריקאית.
אבטחת מידע וסייבר בתחנות קצה EndPoint Protection
תחנת הקצה היא המקום שבו מדיניות אבטחת המידע פוגשת את העבודה היומיומית של המשתמש.
כל מחשב, לפטופ או מכשיר נייד שמתחבר למערכות הארגון יכול להפוך לשכבת הגנה – או לנקודת כניסה לתוקף.
כדי לצמצם סיכון, ארגונים צריכים לנהל את תחנות הקצה לאורך כל מחזור החיים שלהן, ולא להסתפק בהתקנת אנטי־וירוס.
מכשירי מובייל – איומי אבטחת מידע וסייבר
הסמארטפון הארגוני הפך לתחנת עבודה ניידת שמתחברת למייל, מערכות ענן, קבצים, אפליקציות וזהויות ארגוניות.
ככל שהשימוש במובייל גדל, כך מתרחב גם משטח התקיפה – מפישינג ו-Smishing ועד אפליקציות לא מאובטחות, BYOD (מכשירים פרטיים) ואובדן/גנבת מכשירים.
במאמר נבחן את הסיכונים המרכזיים במכשירי מובייל ואת המשמעות שלהם עבור אבטחת המידע הארגונית.
תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן, החובה להקליט שיחת מכירה וקשר לחוק הגנת הפרטיות ואבטחת מידע
החובה להקליט ולמסור שיחות מכירה אינה פרויקט טלפוניה בלבד. הקלטות המזוהות עם לקוחות עשויות להיכלל במערך מאגרי המידע של הארגון ולהיות כפופות לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות אבטחת המידע. המאמר מציג את הבקרות, הנהלים ותהליכי ניהול הסיכונים שנדרשים להיערכות אחראית.
חוות דעת אבטחת מידע וסייבר לחברות: בסיס מקצועי לקבלת החלטות ולהגנה על הארגון
סיכוני סייבר וסיכוני אבטחת מידע משפיעים ישירות על הפעילות העסקית, על המידע, על הלקוחות ועל יכולת הארגון להמשיך לפעול. כדי לנהל אותם נכון, הארגון צריך לזהות את הנכסים הקריטיים שלו, להבין אילו איומים וחולשות עלולים לפגוע בהם, להעריך את הסבירות ואת ההשפעה ולבנות תוכנית טיפול מתועדפת.
הרעלת נתונים ב-AI: האיום על החלטות ארגוניות
מערכות AI מקבלות החלטות על בסיס נתוני אימון, מאגרי ידע, מסמכים ומידע המגיע מספקים וממשתמשים. כאשר גורם עוין מצליח לזהם את מקורות המידע, המערכת עשויה להמשיך לפעול כרגיל אך לספק המלצות שגויות, מוטות או מסוכנות. במאמר נסביר כיצד מתבצעת הרעלת נתונים וכיצד ארגונים יכולים לצמצם את הסיכון.
סיכוני סייבר וסיכוני אבטחת מידע: המדריך המלא לזיהוי, הערכה וניהול סיכונים בארגון
סיכוני סייבר וסיכוני אבטחת מידע משפיעים ישירות על הפעילות העסקית, על המידע, על הלקוחות ועל יכולת הארגון להמשיך לפעול. כדי לנהל אותם נכון, הארגון צריך לזהות את הנכסים הקריטיים שלו, להבין אילו איומים וחולשות עלולים לפגוע בהם, להעריך את הסבירות ואת ההשפעה ולבנות תוכנית טיפול מתועדפת.