במשך שנים רבות נתפסה אבטחת מידע כתחום טכנולוגי שנמצא באחריות מחלקות ה-IT ואנשי הסייבר. אולם המציאות העסקית, העלייה בהיקף מתקפות הכופר, התלות הגוברת במערכות דיגיטליות וההשפעה הישירה של אירועי סייבר על פעילות ארגונית, הביאו לשינוי תפיסתי משמעותי.

באירופה השינוי הזה קיבל ביטוי רשמי באמצעות רגולציית NIS2, שנכנסה לתוקף במטרה לחזק את רמת הסייבר של ארגונים ותשתיות קריטיות. במקביל, גם בישראל מקודמת לראשונה חקיקת סייבר מקיפה שמבקשת להסדיר את האחריות, החובות והסמכויות בתחום ברמה הלאומית.

המשמעות ברורה: סייבר כבר אינו רק אתגר טכנולוגי. הוא הופך לנושא של ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והמשכיות עסקית.

מהי רגולציית NIS2?

NIS2 (Network and Information Security Directive 2) היא הגרסה המעודכנת והמחמירה של רגולציית הסייבר האירופית, שנועדה להעלות את רמת החוסן הדיגיטלי של האיחוד האירופי.

הרגולציה מרחיבה באופן משמעותי את היקף הארגונים המחויבים לעמוד בדרישות אבטחה, ומטילה אחריות ישירה על הנהלות ודירקטוריונים בנושאי סייבר וניהול סיכונים.

בניגוד לדורות קודמים של רגולציה שהתמקדו בעיקר בדיווח על אירועים, NIS2 דורשת מהארגון לנהל באופן שוטף ומתמשך את סיכוני הסייבר שלו, להוכיח בקרה ולהציג יכולות תגובה והתאוששות.

אילו ארגונים מושפעים מ-NIS2?

הרגולציה חלה על מגוון רחב של מגזרים הנחשבים חיוניים או חשובים למשק ולחברה.

בין היתר:

• אנרגיה ותשתיות
• תחבורה
• שירותים פיננסיים ובנקאות
• בריאות
• תקשורת וטלקום
• שירותים דיגיטליים
• ספקי ענן
• ייצור ותעשייה
• חברות תוכנה
• שירותים מנוהלים ו-MSP
• גופים ציבוריים

בניגוד לעבר, גם ארגונים רבים מהמגזר הפרטי שלא נחשבו בעבר חלק מתשתית קריטית עשויים להיכלל כיום תחת הרגולציה, בהתאם לגודלם, לתחום פעילותם ולחשיבותם בשרשרת האספקה.

החובות המרכזיות שמביאה NIS2

הרגולציה אינה מסתפקת בהמלצות אלא מחייבת ארגונים לאמץ גישת ניהול סיכונים מובנית.

בין הדרישות המרכזיות:

ניהול סיכוני סייבר

הקמת מסגרת עבודה סדורה לזיהוי, הערכה וטיפול בסיכונים.

אבטחת שרשרת האספקה

בחינת רמת האבטחה של ספקים, קבלני משנה ושותפים עסקיים.

ניהול אירועי סייבר

יכולת זיהוי, תגובה, חקירה ותיעוד של אירועים.

המשכיות עסקית והתאוששות

תוכניות גיבוי, התאוששות מאסון ותרגול שוטף.

אבטחת זהויות והרשאות

שליטה בגישה למערכות ולמידע רגיש.

מודעות עובדים

הכשרות, תרגולים וניהול הסיכון האנושי.

דיווח על אירועים

חובת דיווח מהירה לרשויות על אירועי סייבר משמעותיים.

אחריות הנהלה: השינוי המשמעותי ביותר

אחד החידושים הבולטים ב-NIS2 הוא העברת האחריות מרמת אנשי ה-IT אל רמת ההנהלה.

הרגולציה קובעת כי הנהלות ודירקטוריונים חייבים להיות מעורבים בניהול סיכוני הסייבר, להבין את החשיפות הארגוניות ולאשר מדיניות ותוכניות פעולה.

המשמעות היא שסייבר הופך לחלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים הארגוני, בדומה לסיכונים פיננסיים, משפטיים או תפעוליים.

ישראל בדרך לרגולציית סייבר לאומית

במקביל למגמות בעולם, ישראל מקדמת לראשונה 2026 חוק סייבר לאומי מקיף שטיוטה ראשונה שלו הוגשה במאי 2026 ומטרתו להסדיר את האחריות והחובות של ארגונים בתחומי הסייבר וההגנה על תשתיות דיגיטליות.

החקיקה המתגבשת מבקשת להעניק מסגרת ברורה לניהול סיכוני סייבר, לשפר את החוסן הלאומי ולהגדיר את מערכת היחסים בין ארגונים לבין המדינה בעת אירועי סייבר משמעותיים.

למרות שהחוק עדיין מצוי בשלבי גיבוש ודיון, כבר כיום ברור כי ארגונים במגזרים חיוניים, גופים בעלי השפעה מערכתית, ספקי שירותים קריטיים וארגונים המחזיקים מידע רגיש צפויים להיות מושפעים באופן ישיר מהדרישות החדשות.

מה צפוי להשתנות עבור ארגונים בישראל?

הכיוון המסתמן דומה למגמות המובילות בעולם ובאירופה:

• דרישות מוגברות לניהול סיכוני סייבר.
• חובת יישום בקרות אבטחה ותהליכי ממשל.
• הרחבת אחריות ההנהלה והדירקטוריון.
• דרישות לדיווח על אירועי סייבר משמעותיים.
• בקרה מוגברת על ספקים ושרשרת אספקה.
• חיזוק יכולות המשכיות עסקית והתאוששות.

עבור ארגונים רבים, מדובר במעבר מחשיבה של עמידה מינימלית בדרישות רגולציה אל תפיסה רחבה יותר של Cyber Governance.

מה המשמעות עבור CISO ומנהלי סיכונים?

ה-CISO הופך יותר ויותר לשותף עסקי ולא רק למומחה טכנולוגי.

הציפייה היא ליכולת:

• לתרגם איומים טכנולוגיים לשפה עסקית.
• להציג סיכונים להנהלה ולדירקטוריון.
• לבנות תוכניות עבודה מבוססות סיכון.
• למדוד חוסן ארגוני לאורך זמן.
• להבטיח עמידה בדרישות רגולטוריות משתנות.

גם מנהלי הסיכונים נדרשים כיום לשלב את תחום ניהול סיכוני אבטחת מידע וסייבר כחלק אינטגרלי ממפת הסיכונים הארגונית, ולא להתייחס אליו כתחום נפרד ומבודד.

אנחנו באינפוגארד מספקים ניהול אבטחת מידע במיקור חוץ על מנת לאפשר לכם להינות מהמקצועיות והמומחיות שלנו בהתאם לצרכי הארגון שלכם והתקציב.

לא רק רגולציה – הזדמנות לבניית חוסן

קל לראות ברגולציה נטל נוסף, אך בפועל NIS2 והמהלכים המקבילים בישראל משקפים שינוי עמוק יותר.

ארגונים נמדדים כיום לא רק ביכולת למנוע מתקפות, אלא גם ביכולת לזהות אותן במהירות, להגיב אליהן, להמשיך לפעול ולשמור על אמון לקוחות, שותפים ורגולטורים.

הארגונים שיצליחו יהיו אלו שיראו ברגולציה מנוף לשיפור תהליכים, חיזוק הממשל הארגוני ובניית חוסן דיגיטלי ארוך טווח.

NIS2 – כוכב הצפון לתקינה בעולמות אבטח מידע

NIS2 האירופי מסמן את כיוון ההתפתחות של עולם הסייבר בשנים הקרובות:

• יותר אחריות ניהולית
• יותר דרישות לניהול סיכונים
• יותר דגש על חוסן ארגוני ומדיניות
• יותר דגש על תוכניות המשכיות עסקית

החקיקה המתגבשת בישראל מצביעה על מגמה דומה. גם אם הדרישות הסופיות עוד מתגבשות, המסר כבר ברור — ארגונים שיתחילו כבר היום לבחון את רמת הבשלות שלהם בתחומי Governance, ניהול סיכונים, זהויות והרשאות, הגנת מידע, ניטור ובקרה, יהיו ערוכים טוב יותר לעמוד בדרישות העתיד ולחזק את היציבות העסקית שלהם.

רגולציה היא רק נקודת ההתחלה. החוסן הארגוני נבנה הרבה קודם.

אם הארגון שלכם פועל בסביבה רגולטורית, מנהל מידע רגיש או מהווה חלק משרשרת אספקה קריטית, זה הזמן לבחון את רמת המוכנות לניהול סיכוני סייבר, Governance ועמידה בדרישות עתידיות. צוות Messagenet ישמח לסייע במיפוי פערים, בחינת ארכיטקטורת האבטחה והתאמת פתרונות שיסייעו לחזק את החוסן הארגוני לאורך זמן

נשמח לבחון יחד את רמת המוכנות הארגונית, לזהות פערים ולסייע בבניית ארכיטקטורת סייבר ו-Governance שתומכת הן בדרישות הרגולציה והן בצרכים העסקיים של הארגון לאורך זמן.

מעוניינים להתחיל תהליך הסמכה לNIS2 – דברו איתנו

המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי. כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים.
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב אבטחת מידע, סייבר ומנהל השיווק של קבוצת חברות עידור (Messagent, Infoguard, Idornext).