בשבועות האחרונים חזרו לכותרות אירועי סייבר שממחישים את מה שארגונים כבר מרגישים: מתקפה היא לא רק “חדירה”, אלא גם מחיקה, שיבוש תפעולי ודליפת מידע.
בעידן שבו שיתוף ענן, ספקי צד-ג’ ושימוש בכלי AI נכנסים לשגרה העסקית, שילוב של פתרון DLP עם שירותי DPO להגנה על הפרטיות מאפשר להוריד סיכון מהר, גם טכנולוגית וגם רגולטורית.
“הסיפור כבר מזמן לא ‘אירוע סייבר’. זה ניהול המשכיות עסקית. כשמידע רגיש דולף או נמחק – זה פוגע בשירות, באמון ובמוניטין הארגון לאורך זמן.
לכן צריך מדיניות שמגינה על המידע אך גם מאפשרת עבודה זורמת .” רועי קיש- קבוצת עידור
מה השתנה ב-2026: לא רק פריצה וסחיטה – גם מחיקה, שיבוש והדלפה
אם בעבר רוב הארגונים חשבו על סייבר כעל “חדירה לרשת”, 2026 מחדדת משהו אחר: המתקפה לא חייבת להתחיל ולהיגמר בהאקר שפורץ פנימה. היא יכולה להיות גם מחיקה מכוונת של מידע, שיבוש תהליכים קריטיים, או “hack-and-leak” שמייצר נזק תדמיתי/משפטי עוד לפני שה-IR מספיק להתעורר.
כאן מתחברת גם נקודת המבט שמדגיש מערך הסייבר הלאומי שוב ושוב:
באירוע אמיתי, השאלה אינה רק “איך עצרנו את החדירה”, אלא מה קרה למידע – האם הוא דלף, הועתק, נשלח החוצה, הוצפן או נמחק.
פתרון DLP למניעת דליפת מידע מארגונים
פתרון DLP נועד בדיוק לנקודה הזו: Data Loss Prevention
DLP היא מערכת מניעת דליפת מידע ואובדן מידע. בעזרת מערך יכולות שמזהה מידע רגיש, מפקח על השימוש בו, ומונע ממנו לצאת החוצה בערוצים הלא נכונים – בדוא״ל, בענן, בתחנות קצה ובגלישה.
במילים פשוטות: DLP לא רק יכול למנוע דליפת מידע, הוא מיישם מדיניות על “איך מידע מתנהג” בארגון ומאפשר עמידה בתקינה ורגולציה.
3 תרחישים ש-DLP סוגר מהר (והם הכי נפוצים היום)
- שיתוף ענן לא מבוקר: קישור פתוח / שיתוף עם דומיין חיצוני / הרשאות עודפות
- טעויות אנוש: קובץ רגיש שנשלח לנמען הלא נכון, או העלאה למערכת לא מאושרת
- שימוש לא בטוח במידע: העתקה/הדבקה של מידע רגיש לכלים ושירותים שלא עומדים במדיניות הארגונית
אז למה לא מספיק “רק DLP”? כי צריך ניהול וכאן נכנסים שירותי DPO
כאן מגיע החלק שרבים מגלים רק בביקורת או אחרי אירוע:
DLP בלי הגדרה ברורה של “מה רגיש”, בלי תהליך חריגים, ובלי חיבור לרגולציה – עלול להפוך או ל”מערכת שמצפצפת בלי סוף”, או למערכת שמפחדים לגעת בה.
שירותי DPO Data Protection Officer נותנים את ה”חיבור” שחסר לרוב הארגונים:
- קביעת מדיניות פרטיות וניהול מידע (מה רגיש, מי נוגע, למה, וכמה זמן שומרים)
- חיבור לדרישות רגולטוריות/חוזיות מול לקוחות וספקים
- ניהול תהליך תגובה לאירועי פרטיות/דליפה והכנת תשתית לדיווח ובקרה
- איזון עסקי: לא “לשבור” עבודה, אלא לבנות מדיניות שמחזיקה לאורך זמן
למה השילוב DLP + DPO הכרחי
DLP נותן את השרירים הטכנולוגיים: זיהוי, בקרה, עצירה ותיעוד.
DPO נותן את המוח התהליכי-רגולטורי: מדיניות, תקינה, נהלים תיעדוף, חריגים, ואחריות ניהולית.
וכשזה עובד נכון, הארגון מקבל שלושה דברים שמנהלים אוהבים:
- צמצום דליפות בפועל (פחות “בריחות מידע” לערוצים חיצוניים)
- שקט תפעולי (פחות התראות סרק, יותר חוקים מדויקים)
- הוכחת ציות (Audit trail: מה הוגדר, למה, מי אישר, ומה נעשה באירוע)
הטכנולוגיה לבד לא מספיקה – אבל בלי טכנולוגיה אין אכיפה
בסוף, דליפת מידע היא לא רק “אירוע IT” – זו פגיעה ישירה באמון, בשירות וביכולת לעמוד בדרישות לקוחות ורגולציה.
יותר מזה, כיום ולאור תיקון 13 בחוק הגנה על פרטיות, דליפות מידע המוגדר כרגיש הן סיכון כלכלי אמיתי, עם אכיפה וקנסות כבדים.
לכן השילוב של פתרון DLP שמיישם מדיניות בפועל, עם שירותי DPO שמחברים רגולציה וממשל נתונים לביצוע אמיתי, הוא אחת הדרכים המהירות להעלות רמת בשלות.
“בעולם של ענן, ספקים וכלי AI, אין ‘כפתור קסם’. חוסן אמיתי נבנה משילוב נכון בין טכנולוגיה שמיישמת מדיניות בזמן אמת לבין אנשים ותהליכים שמגדירים מה נכון לארגון. זו בדיוק הפילוסופיה שלנו בקבוצת עידור: לחבר מקצוענות, שירות ומערכות שעובדות יחד.”
— עופר דה פיצ’וטו, מנכ״ל ובעלים קבוצת עידור (מסג’נט, אינפוגארד, עידור נקסט)
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת מידע וסייבר מקבוצת עידור: מסג’נט ואינפוגארד.


