KEV -אילו חולשות אבטחת מידע וסייבר הארגון צריך לתקן?
ארגונים מתמודדים עם אלפי חולשות, אך לא כולן דורשות אותה רמת דחיפות.
קטלוג KEV של CISA מרכז חולשות שקיימות לגביהן ראיות לניצול פעיל בעולם האמיתי.
המאגר מסייע לצוותי IT ואבטחת מידע להבין אילו פגיעויות צריכות לקבל קדימות גבוהה בתהליך הטיפול.
במאמר נבחן כיצד KEV משתלב עם CVSS, ניהול נכסים, Patch Management ותעדוף מבוסס סיכון.
ניהול פגיעויות סייבר ואבטחת מידע בארגון
ארגונים מגלים מדי יום חולשות חדשות בתחנות קצה, שרתים, מערכות ענן, אפליקציות ורכיבי צד שלישי.
האתגר האמיתי אינו עצם הגילוי, אלא היכולת להבין מה מסוכן יותר, מי אחראי לטפל ובאיזה לוח זמנים.
ניהול פגיעויות אפקטיבי הופך רשימת ממצאים לתהליך מדיד שמצמצם את חלון ההזדמנות של התוקפים.
CTEM: למה ניהול פגיעויות וסריקת חולשות כבר לא מספיק ב-2026?
ארגונים רבים מתמודדים עם אלפי ממצאי אבטחה, אך לא כל חולשה מייצגת את אותה רמת סיכון.
CTEM – Continuous Threat Exposure Management – נועד לזהות אילו חשיפות באמת יכולות להוביל לפגיעה בנכסים הקריטיים של הארגון.
במאמר נבחן את ההבדל בין CTEM לניהול פגיעויות, את היתרונות של כל גישה ואת הדרך לשלב ביניהן.
חוות דעת אבטחת מידע וסייבר לחברות: בסיס מקצועי לקבלת החלטות ולהגנה על הארגון
סיכוני סייבר וסיכוני אבטחת מידע משפיעים ישירות על הפעילות העסקית, על המידע, על הלקוחות ועל יכולת הארגון להמשיך לפעול. כדי לנהל אותם נכון, הארגון צריך לזהות את הנכסים הקריטיים שלו, להבין אילו איומים וחולשות עלולים לפגוע בהם, להעריך את הסבירות ואת ההשפעה ולבנות תוכנית טיפול מתועדפת.
סיכוני אבטחת מידע ב-2026: המידע, התהליכים והבקרות שכל ארגון צריך לנהל
סיכוני אבטחת מידע ב-2026 אינם מוגבלים
רק לתקיפות סייבר. הם כוללים עולם רחב של: מידע שאינו ממופה, הרשאות עודפות, שמירת יתר, שימוש בכלי AI, שיתוף לא מבוקר וספקים שמחזיקים מידע ארגוני. המדריך מסביר כיצד לזהות את הסיכונים, לבחון בקרות ולבנות תוכנית טיפול מעשית.
NIST Cybersecurity Framework 2.0 2026: מדריך ליישום NIST בארגון
NIST Cybersecurity Framework 2.0 מסייעת לארגונים להפוך את ניהול הסייבר מתהליך טכני לתהליך ניהולי. המסגרת כוללת שש פונקציות, החל מממשל והגדרת אחריות ועד זיהוי, הגנה, תגובה והתאוששות. במדריך החדש של אינפוגארד הסברנו כיצד בונים Current Profile ו-Target Profile, כיצד מבצעים סקר פערים ומה ההבדל בין NIST CSF 2.0 לבין NIST SP 800-171 להגנת CUI.
סיכום MUNIEXPO 2026: הרשויות המקומיות נמצאות בחזית, גם במרחב הדיגיטלי
ועידת MUNIEXPO 2026 הציבה במרכז את החוסן, החדשנות והשירות לתושב.
אך ככל שהרשות הופכת דיגיטלית יותר, כך גדלים גם סיכוני הסייבר והפרטיות.
המאמר מסביר מדוע הדרכות, GRC ויישום בקרות הם תנאי להגנה אפקטיבית.
הרשות להגנת הפרטיות – גילוי הדעת הסופי יולי 2026 – מי חייב במינוי מנהל הגנת הפרטיות בארגון
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת סופי בנושא חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי תיקון 13. המסמך מפרט את ארבע קטגוריות הארגונים, כישורי הממונה, עצמאותו והמשאבים שיש להעמיד לרשותו. עבור ארגונים, מדובר במעבר ממינוי פורמלי לניהול פרטיות שיטתי, מתועד ומחובר להנהלה.
סיכום המחצית הראשונה של 2026: השינויים שמעצבים את הגנת הסייבר בישראל
המחצית הראשונה של 2026 הביאה עמה התקדמות בחקיקת הסייבר, אכיפה מוגברת בתחום הפרטיות, ממצאי ביקורת משמעותיים ושינוי בדפוסי התקיפה. המאמר מסכם את ההתפתחויות המרכזיות ומציג את הנושאים שצריכים להיכנס לתוכנית העבודה למחצית השנייה של השנה.
Shadow AI: הסיכון לארגון שנכנס דרך העובדים
Shadow AI הוא הדור הבא של Shadow IT: שימוש בכלי בינה מלאכותית מחוץ למסגרת שאושרה ומנוהלת על ידי הארגון. ככל שכלי AI הופכים לחלק משגרת העבודה, הגבול בין יעילות עסקית לבין דליפת מידע, פרטיות והרשאות הופך דק יותר. הגיע הזמן להוציא את ה-AI מהצללים ולהכניס אותו למסגרת ניהול סיכונים ברורה.