DRP או BCP? ההבדל שכל מנהל חייב להכיר
ארגונים רבים משתמשים במונחים BCP ו־DRP כאילו הם זהים, אך בפועל מדובר בשתי תוכניות שונות ומשלימות. בעוד BCP מתמקדת בהמשך הפעילות העסקית בזמן משבר, DRP מתמקדת בשחזור מערכות המידע והתשתיות. במאמר נסקור את ההבדלים, נקודות החיבור והחשיבות של כל אחת מהן.
מהו BIA – Business Impact Analysis?
מה יקרה אם המערכת החשובה ביותר בארגון תפסיק לעבוד? BIA מסייע לזהות את הנכסים והתהליכים הקריטיים, להבין את ההשפעה העסקית של השבתה ולקבוע סדרי עדיפויות להתאוששות.
TLPT – Threat-Led Penetration Testing – בדיקות חדירה מבוססות מודיעין
בניגוד למבדק חדירה מסורתי, TLPT בוחן כיצד הארגון כולו יתמודד עם תרחיש תקיפה אמיתי.
המאמר מסביר את המתודולוגיה, הקשר ל-DORA והערך של בדיקות חוסן מבוססות מודיעין איומים.
כשמשרד עורכי הדין נפרץ – גם הלקוחות עלולים להיפגע: אבטחת מידע והגנת פרטיות בעולם המשפט
משרדי עורכי דין מחזיקים מידע עסקי, פיננסי ואישי רגיש במיוחד ולכן הפכו ליעד משמעותי עבור קבוצות כופרה ותוקפים.
הטענה למתקפה על משרד FWMK מצטרפת לשורת אירועים דומים בארץ ובעולם וממחישה עד כמה פריצה למשרד עורכי דין עלולה להשפיע גם על לקוחותיו.
במאמר נבחן את הסיכונים המרכזיים בתחום, את הקשר בין סייבר, פרטיות וסודיות מקצועית, ואת הצעדים שמשרדים צריכים להתחיל ליישם כבר היום.
בעלי רישיון פיננסי? כך סוגרים את הפער בין רגולציה ליישום אבטחת מידע בפועל
חברות בעלות רישיון פיננסי נדרשות להוכיח בקרה רציפה, ניהול סיכונים ותיעוד מלא.
הפער נוצר בדרך כלל בשגרה: הרשאות, לוגים, ספקים ובקרות שלא מנוהלות לאורך זמן.
במאמר נסביר איך מודל CISO ו־GRC as a Service מייצר שליטה, סדר ומוכנות לביקורות בחברות בעלות רישיון פיננסי.
תקן NIS2 האירופאי לאבטחת מידה – אחריות ניהולית, רגולציה וחוסן ארגוני
רגולציית NIS2 באירופה והצעת חוק הסייבר הלאומית בישראל מחייבות ארגונים לאמץ גישה רחבה יותר לניהול סיכוני סייבר. הדרישות החדשות משפיעות על הנהלות, CISO ומנהלי סיכונים ומחזקות את הקשר בין אבטחת מידע, ממשל תאגידי והמשכיות עסקית.
חוק הסייבר הלאומי הישראלי: עידן חדש של אחריות ניהולית, רגולציה וחוסן ארגוני
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026, מסמנת שינוי משמעותי במדיניות הסייבר של ישראל. החוק צפוי לחייב ארגונים חיוניים לנהל סיכוני סייבר, לדווח על אירועים ולעמוד בדרישות הגנה מחייבות. במאמר נבחן את עיקרי החוק, המגזרים שיושפעו, ההבדלים מול NIS2 האירופי והמשמעויות המעשיות עבור ארגונים בישראל.
הרשות המקומית הפכה לחזית סייבר: לא רק אבטחת מידע, אלא אחריות ציבורית
האם הרשות המקומית שלכם מוכנה לאירוע הסייבר הבא?
המאמר מרכז את האיומים, הדרישות הרגולטוריות והטעויות הנפוצות בתחום אבטחת המידע והפרטיות ברשויות מקומיות בישראל.
כולל המלצות פרקטיות, צ’ק־ליסט מוכנות ותובנות מניסיון בעבודה עם גופים ציבוריים ומוניציפליים.
סקר פערים מול סקר סיכונים באבטחת מידע: מה ההבדל ולמה ארגונים מתבלבלים ביניהם? | מדריך סייבר
ארגונים רבים מתבלבלים בין סקר פערים לבין סקר סיכונים באבטחת מידע.
למרות הדמיון, מדובר בשני תהליכים שונים לחלוטין עם מטרות ותוצרים שונים.
במאמר נסביר את ההבדלים, מתי נכון לבצע כל אחד ואיך משלבים ביניהם נכון.
סקר פערים בהגנה על הפרטיות מול סקר פערים באבטחת מידע: מה ההבדל ולמה זה לא אותו הדבר? | מדריך סייבר
ארגונים רבים מתבלבלים בין פרטיות לאבטחת מידע, אך מדובר בשני תחומים שונים עם מטרות שונות.
הכירו את ההבדלים בין סקר פערים בפרטיות לבין סקר פערים באבטחת מידע, מתי נכון לבצע כל אחד ואיך משלבים ביניהם נכון.