מפת איומי הסייבר 2026: התקיפות, המגזרים והסיכונים לקראת 2027
2026 (תשפ"ו) מחדדת שינוי במפת איומי הסייבר: ניצול חולשות הופך לנתיב חדירה מרכזי, פישינג מזנק בישראל, שרשרת האספקה מרחיבה את משטח התקיפה ו-AI מאיץ הן את עבודת התוקפים והן את קצב השינוי בארגון.
במקביל, גם הרגולציה עוברת מהמלצות לחובות, דיווח ואכיפה. מיפינו את האיומים, המגזרים והצעדים שצריכים להיכנס לתוכנית העבודה ל-2027.
מפת האיומים משתנה, וגם הארגון צריך להשתנות
השנה האחרונה המחישה שוב שסייבר אינו איום אחיד. ארגון יכול להיפגע דרך חולשה במערכת חשופה, הודעת פישינג לעובד, חשבון שנגנב, ספק צד שלישי, שירות ענן או כלי AI שקיבל גישה למידע שלא היה אמור להגיע אליו.
אבל השינוי המשמעותי יותר הוא במהירות ובחיבור בין האיומים. תוקפים מנצלים חולשות מהר יותר, משתמשים ב-AI כדי לשפר Social Engineering, ותלות הולכת וגדלה בספקים ובשירותים דיגיטליים מאפשרת לאירוע אצל גורם אחד להשפיע על ארגונים רבים. Microsoft מציבה את ישראל בין המדינות המובילות בעולם בהיקף תקיפות הסייבר ב-2025, לצד ארה"ב, בריטניה וגרמניה.
ישראל במספרים: 26 אלף אירועים ופי 7 יותר פישינג
המספרים בישראל נותנים למגמה הזו ממד מוחשי. לפי מערך הסייבר הלאומי, יותר מ-26 אלף אירועי סייבר דווחו במהלך 2025 – עלייה של 55% לעומת 2024.
המגזרים שבהם נצפו הכי הרבה ניסיונות תקיפה היו:
- פיננסים
- ממשל
- שירותים דיגיטליים
אבל הנתון הבולט אפילו יותר מגיע מעולם הפישינג:
מערך הסייבר טיפל במהלך 2025 ב-31,657 מתקפות פישינג – פי שבעה מהשנה הקודמת.
כלי AI, לפי המערך, מקלים על יצירת הודעות משכנעות יותר, ובמקביל נרשמה עלייה ב-Spear Phishing נגד בכירים בתחומי התקשורת, האקדמיה, הביטחון והממשל.
במהלך מבצע "עם כלביא" לבדו תועדו 84 אירועים ואינדיקציות, 423 פניות בנושאי הנדסה חברתית ופעילות של 15 קבוצות תקיפה, לצד עשרות אלפי הודעות השפעה שנשלחו לאזרחים.
ויש עוד מספר שכדאי להכיר:
בדיוני הכנסת ביוני 2026 מסר מערך הסייבר כי ישראל היא המדינה השלישית המותקפת ביותר בעולם, אחרי ארה"ב ובריטניה, וכי הנזק הכלכלי השנתי מתקיפות סייבר בישראל מוערך בכ-0.5% מהתמ"ג.
כלומר, עבור ארגון ישראלי, מפת האיומים אינה תרחיש עתידי. היא כבר חלק מסביבת הפעילות העסקית.
מידע נוסף על:
ומה קורה בעולם? החולשות ושרשרת האספקה עולות מדרגה
התמונה הגלובלית מספקת כמה נתונים לא פחות מעניינים. Verizon DBIR 2026 מצא כי ניצול חולשות תוכנה הפך לראשונה לנתיב החדירה המוביל בפריצות שנבדקו, עם 31% מהמקרים.
במקביל, אירועי אבטחת מידע וסייבר הקשורים לצדדים שלישיים ולשרשרת האספקה עלו ב-60% והגיעו ל-48% מהפריצות שנבחנו.
גם הגורם האנושי משתנה.
לפי אותו דוח, הצלחת Social Engineering במובייל עלתה ב-40%, בעוד שהשימוש של עובדים ב-Shadow AI לא מאושר הגיע ל-45% – פי שלושה מהמדידה הקודמת.
באירופה, ENISA ניתחה 4,875 אירועי סייבר בדוח Threat Landscape 2025 DDoS היווה 77% מהאירועים שתועדו, בעוד שכופרה הוגדרה כאיום בעל ההשפעה הגבוהה ביותר.
כאשר בוחנים כיצד תוקפים מצליחים להיכנס, Phishing הוביל עם 60% וניצול חולשות עם 21.3%.
המסר המשותף לנתונים האלה ברור: זהויות, חולשות, אנשים וספקים הם היום חלק מאותו משטח תקיפה.
מי נמצא על הכוונת?
אין כיום מגזר שהוא "לא מעניין מספיק" לתוקפים, אבל הנתונים כן מצביעים על קבוצות שנמצאות בחשיפה גבוהה במיוחד.
בישראל, כאמור, מערך הסייבר מצביע על פיננסים, ממשל ושירותים דיגיטליים כמגזרים שבהם נצפו הכי הרבה ניסיונות תקיפה ב־2025. בעולם, ENISA מציבה את המינהל הציבורי במקום הראשון באירופה עם 38.2% מהאירועים, ואחריו תחבורה (7.5%), תשתיות ושירותים דיגיטליים (4.8%), פיננסים (4.5%) וייצור (2.9%).
יותר ממחצית האירועים שניתחה ENISA – 53.7% – נגעו לגופים המוגדרים Essential Entities במסגרת NIS2.
גם בריאות והתחום הרפואי ראויים לתשומת לב מיוחדת.
היא אמנם אינה תמיד בראש טבלת מספר האירועים, אך המשמעות התפעולית של השבתת מערכות רפואיות גבוהה במיוחד. נתוני Verizon ל-2026 מצביעים על Ransomware ו-System Intrusion כמקור מרכזי לפריצות בתחום הבריאות, לצד גידול בסיכון מצד ספקים חיצוניים. גם כאן בישראל, לצערינו, חווינו השנה כמה פריצות לארגוני בריאות ובתי חולים.
עבור ארגונים ישראליים בתחומי:
- ממשל
- פיננסים
- בריאות
- תשתיות
- שירותים דיגיטליים
- שרשרת האספקה הביטחונית
המשמעות היא צורך להתייחס לא רק להסתברות לתקיפה אלא גם ליכולת להמשיך לספק שירות כאשר היא מתרחשת.
חמשת האיומים שצריכים להיכנס לתוכנית העבודה
מפת האיומים הנוכחית מצביעה במיוחד על:
- ניצול חולשות ומערכות לא מעודכנות
- פישינג ו-Social Engineering המועצמים באמצעות AI
- כופרה וסחיטה
- פגיעה דרך ספקים ושרשרת האספקה
- תקיפות זמינות, DDoS
- פעילות Hacktivism על רקע גיאופוליטי
ENISA אף מוסיפה לרשימה גם איומים על מידע, Malware, מניפולציית מידע והרעלת נתונים, ופעולות השפעה.
לכך צריך להוסיף שכבה חדשה: AI כמשטח תקיפה בפני עצמו. לא רק תוקפים משתמשים ב-AI:
- העובדים
- הספקים
- המערכות בארגון מחברים כלי AI למידע
- קוד
- מערכות עסקיות.
לכן AI Governance, הרשאות, Shadow AI וסיווג מידע צריכים להיכנס למפת הסיכונים לצד האיומים המסורתיים.
הסיכון הוא כבר לא רק התקיפה – אלא גם מה שקורה אחריה
2026 חידדה גם שינוי רגולטורי: אירוע סייבר עלול להפוך במהירות לאירוע Compliance ואכיפה.
בישראל, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הרחיב את יכולות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. ביולי 2026 הוטל על מאוחדת עיצום כספי של 256 אלף שקל בגין אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור – העיצום הראשון מסוגו מאז כניסת התיקון לתוקף.
במקביל, הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית עברה קריאה ראשונה ונמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה מבקשת לעגן חובות בתחום החוסן וההתמודדות עם אירועים, בדגש על ארגונים חיוניים, ספקי שירותים דיגיטליים וספקי אחסון.
גם בעולם הכיוון דומה: NIS2, DORA, Cyber Resilience Act ודרישות ענפיות נוספות מחברות בין Cyber Risk, Governance, Incident Reporting ו-Accountability.
לכן השאלה אחרי אירוע כבר אינה רק "איך עוצרים אותו?", אלא גם: מי צריך לדעת, תוך כמה זמן צריך לדווח, איזה תיעוד קיים, ואיך הארגון מוכיח שהפעיל בקרות סבירות לפני האירוע?
מה צפוי בהמשך? 2027 מתחילה כבר עכשיו
מפת האיומים של השנה הקרובה צפויה להיות מושפעת במיוחד משלושה כוחות: AI, גיאופוליטיקה ותלות בשרשרת אספקה דיגיטלית. ה-World Economic Forum מצביע בדוח 2026 על האצת השימוש ב-AI, פיצול גיאופוליטי ומורכבות גוברת של שרשראות אספקה כגורמים מרכזיים שמעצבים את סיכון הסייבר.
מבחינה מעשית, ארגונים צריכים להתכונן לשישה תרחישים מרכזיים:
- תקיפות מהירות יותר
- Social Engineering משכנע יותר
- ניצול מהיר של חולשות חדשות
- פגיעה דרך ספקים ושירותי Cloud
- שימוש לרעה בזהויות והרשאות
- סביבה שבה תקיפה יכולה לגרור במקביל נזק תפעולי, חשיפת מידע, פרטיות וחובת דיווח רגולטורית.
המשמעות היא שגם סדרי העדיפויות צריכים להשתנות:
Vulnerability Management, MFA וזהויות, Third-Party Risk, Incident Response, BCP, גיבויים ושחזור, AI Governance והדרכות מודעות עובדים לבינה מלאכותית אינם פרויקטים נפרדים – הם שכבות שונות של אותה אסטרטגיית Cyber Resilience.
מגמת התכנסות של סיכונים
מפת האיומים של 2026 אינה מצביעה על "איום אחד גדול", אלא על התכנסות של כמה סיכונים:
- חולשות מנוצלות מהר יותר
- העובד ממשיך להיות יעד
- AI משנה את קצב ואיכות התקיפות
- ספקים מרחיבים את משטח התקיפה
- הרגולציה מגדילה את האחריות שמוטלת על הארגון ועל ההנהלה.
היערכות ל-2027 צריכה לכן להתחיל לא מרשימת מוצרי אבטחה, אלא משאלה פשוטה יותר:
מהם התרחישים שיכולים לפגוע בנו באופן המשמעותי ביותר – והאם הבקרות, האנשים והתהליכים שלנו באמת מוכנים אליהם?
זה בדיוק הזמן לבנות את תוכנית הסייבר ל-2027
סוף השנה העברית והחודשים שבהם ארגונים מתחילים לבנות תקציבים ותוכניות עבודה לשנה האזרחית הבאה הם הזדמנות טובה לעצור ולבדוק האם תוכנית הסייבר עדיין מותאמת למפת האיומים הנוכחית. במקום לשכפל את תוכנית 2026, כדאי להתחיל בסקר סיכונים וסקר פערים, לבחון אילו מערכות וספקים נוספו, אילו חולשות ותרחישי תקיפה הפכו משמעותיים יותר, אילו דרישות רגולטוריות השתנו ומהי רמת המוכנות האמיתית של הארגון לאירוע.
זה גם הזמן לתעדף את ההשקעות ל־2027: מה דורש טיפול מיידי, אילו בקרות צריך לחזק, האם נדרשים מבדקי חדירה, האם תוכנית התגובה לאירועים וה־BCP עדיין רלוונטיות, ומה צריך להשתנות בהדרכות ובתרגילי הפישינג.
InfoGuard מסייעת לארגונים להפוך את מפת האיומים לתוכנית עבודה מעשית:
- סקרי סיכונים
- סקרי פערים
- CISO as a Service
- GRC
- מבדקי חדירה
- הדרכות מודעות
- תרגילי פישינג
- תכנון המשכיות עסקית
מתחילים לבנות את תוכנית הסייבר ל־2027? זה הזמן לדבר איתנו.
המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי.
אנחנו באינפוגארד מאמינים כי כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים על מנת להכין תוכנית הרלוונטית המותאמת בדיוק לארגון, לדרישות הרגולטוריות, הסיכונים והאיומים אליהם הוא חשוף.
צרו קשר עם המומחים שלנו לקבלת ייעוץ מקצועי ותמונת מצב ראשונית.
המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב פרטיות, אבטחת מידע, סייבר ומנהל שיווק בקבוצת חברות עידור (Messagenet, Infoguard, Idornext).
