שנת הסייבר בישראל 2025–2026: האירועים, האיומים והלקחים לארגונים שנת ה'תשפ"ז.

השנה האחרונה הייתה אחת השנים המשמעותיות ביותר עבור עולם הסייבר בישראל. לצד המלחמה והתגברות הפעילות העוינת במרחב הדיגיטלי, ארגונים נדרשו להתמודד במקביל עם רגולציה חדשה, שינוי בדפוסי התקיפה, עבודה מבוזרת, שימוש גובר ב-AI וצורך הולך וגובר להבטיח רציפות עסקית גם בתנאי חירום.

אם בעבר אבטחת מידע נתפסה בעיקר כמשימה טכנולוגית, 2025-2026 המחישה כי מדובר כבר בסוגיה ניהולית רחבה: כזו שמשפיעה על הנהלה, עובדים, ספקים, פרטיות, תפעול והיכולת של הארגון להמשיך לעבוד גם כאשר הסביבה משתנה במהירות.

סייבר ואבטחת מידע כחלק מהמערכה

סיכום 2025 של מערך הסייבר הלאומי מציג מציאות שבה חזית הסייבר צפויה להמשיך להיות זירה משמעותית, לצד תלות הולכת וגוברת ביכולות דיגיטליות, AI וטכנולוגיות מתפתחות. המסר המרכזי של המערך אינו רק מניעת אירועים, אלא ניהול סיכונים, העלאת החוסן והיערכות מראש גם להתאוששות לאחר אירוע.

עבור מנהלים, המשמעות חשובה:
Cybersecurity אינו עוד פרויקט IT.
אירוע שפוגע בזמינות מערכות, במידע, בספק קריטי או ביכולת העובדים לעבוד עלול להפוך בתוך דקות לאירוע עסקי.

לכן אחת מנקודות הפתיחה הנכונות לשנה החדשה היא סקר סיכוני אבטחת מידע וסקר פערים שמחבר בין נכסים, תרחישי איום, בקרות והשפעה עסקית.

תמונת האיום במספרים: 31 אלף מתקפות פישינג ויעדים שהופכים אישיים יותר

הנתונים שפורסמו במהלך 2026 מציירים תמונה ברורה של עלייה בהיקף ובתחכום האיום.
מערך הסייבר הלאומי חשף כי במהלך 2025 נבלמו 31,657 מתקפות פישינג – פי 7 לעומת השנה הקודמת.
במקביל, יותר מ-26 אלף אירועי סייבר דווחו למערך במהלך השנה, עלייה של 55% במספר האירועים שטופלו.
אלה אינם רק נתונים טכניים: הם משקפים את העובדה שפישינג, התחזות וניצול המשתמש ממשיכים להיות אחד מערוצי החדירה המרכזיים לארגונים ולאזרחים.

גם אופי היעדים השתנה.

בפברואר 2026 חשפו שב"כ ומערך הסייבר הלאומי כי במהלך השנה שקדמה לפרסום בוצעו מאות ניסיונות תקיפה ממוקדים נגד ישראלים, בהם בכירי ממשל ומערכת הביטחון, אנשי תעשיות ביטחוניות, עיתונאים ואנשי אקדמיה. הגופים ציינו כי בחודשים שקדמו לפרסום, וביתר שאת מאז מבצע “עם כלביא”, זוהתה עלייה משמעותית בניסיונות של גורמי מודיעין איראניים להשתלט על חשבונות פרטיים ואפליקציות מסרים באמצעות דיוג ממוקד.

המערכה עצמה סיפקה המחשה נוספת.

במהלך מבצע “עם כלביא” ביוני 2025 תיעד מערך הסייבר הלאומי 84 אירועים ואינדיקציות, 423 פניות בנושאי הנדסה חברתית ופעילות של 15 קבוצות תקיפה, לצד עשרות אלפי הודעות השפעה שנשלחו לאזרחים. המערך מצא גם שילוב בין פעילות סייבר, איסוף מידע, השפעה פסיכולוגית וניסיונות לפגוע במגזרים אזרחיים המספקים שירותים חיוניים.

גם 2026 אינה מסמנת ירידה באיום.

החקיקה שהתקדמה בכנסת ביוני כבר מתייחסת במפורש ללקחים שנצברו הן ב“עם כלביא” והן במהלך “שאגת הארי” בפברואר-אפריל 2026, ומדגישה את הצורך בחיזוק חוסן הארגונים בשגרה וביכולת להתמודד עם תקיפה בזמן אמת.

מבחינת ארגונים, המסר פשוט: נפח התקיפות גדל, הפישינג מתרחב והתקיפות נעשות ממוקדות ואישיות יותר. לכן השאלה כבר אינה האם הארגון ייחשף לניסיון תקיפה, אלא כמה מהר הוא יזהה אותו, עד כמה העובדים וההנהלה מוכנים, והאם קיימים תהליכים שמאפשרים לצמצם נזק ולהמשיך לפעול.

דוח מבקר המדינה: חוסן נבחן גם בשגרה

במאי 2026 הקדיש מבקר המדינה דוח שנתי לסייבר ומערכות מידע.
הדוח עסק באבטחת המידע במשרד החוץ ובמשרד הבינוי והשיכון, בהגנת סייבר בעבודה מרחוק ובשירותים המקוונים הממשלתיים.
המבקר הדגיש כי מערכות מידע ושירותים דיגיטליים הפכו למרכיב בחוסנה הלאומי וביכולת לספק שירותים גם בחירום.

זו אינה בעיה ממשלתית בלבד. עבודה מרחוק, שירותי Cloud, ספקי SaaS וגישה למידע מחוץ לרשת הארגונית קיימים כמעט בכל חברה.

הלקח לשנת תשפ״ז הוא לבחון את ההגנה כתהליך:

• מי אחראי?
• מהו הסיכון?
• אילו בקרות קיימות?
• מה עושים בחירום?
• איך יודעים שהבקרות אכן עובדות?
• האם קיים תיעוד וראיות

עבור ארגונים שאין בהם פונקציה ייעודית מלאה, CISO as a Service של InfoGuard מאפשר להפוך את השאלות האלה לתוכנית עבודה רציפה.

הפרטיות עלתה מדרגה – תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אג' 2025

14 באוגוסט 2025 היה תאריך משמעותי נוסף: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף. בין השינויים נמצאים הרחבת מושג המידע האישי, שינוי מנגנוני רישום המאגרים, חובת DPO במקרים שנקבעו בחוק והרחבה משמעותית של סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.

מבחינת ארגון, המשמעות היא מעבר מתפיסה של "מסמכי פרטיות" לניהול פרטיות בפועל.

מיפוי מידע, הרשאות, ספקים, שמירה ומחיקה, זכויות נושאי מידע, אירועים ותיעוד הופכים לחלק ממערך ה-Governance.

אכיפת תיקון 13 להגנת הפרטיות

תיקון 13 כבר אינו נמצא בשלב ההיערכות בלבד – האכיפה בפועל החלה.
התיקון הרחיב משמעותית את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, לרבות האפשרות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בגין הפרות החוק ותקנות אבטחת המידע. ביולי 2026 כבר ראינו ביטוי מעשי לכך, כאשר הרשות הטילה על קופת חולים מאוחדת עיצום כספי בסך 256 אלף ש"ח בגין אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור.

עבור ארגונים, המשמעות היא שהיכולת להציג מדיניות, תהליכים, תיעוד ובקרות אינה עוד רק Best Practice – היא חלק מהיערכות ממשית לסיכון רגולטורי. שנה לאחר כניסת התיקון לתוקף, מומלץ לבחון מחדש האם הארגון אכן עומד בדרישות בפועל ולא רק "על הנייר".

אפשר להעמיק בנושא בעמוד חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13 של InfoGuard ובשירות DPO as a Service.

וגם חוק הסייבר מתקדם

ביוני 2026 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית.
ההצעה מבקשת לעגן מסגרת לאומית להגנת סייבר וליצור חובות עבור ארגונים, בדגש על ארגונים חיוניים, לצד ספקי שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון. נכון לספטמבר 2026, מדובר עדיין בהצעת חוק, הנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית — ולא בחוק שנכנס לתוקף.

הכיוון, עם זאת, ברור: יותר אחריות, יותר ניהול סיכונים, יותר יכולת להציג Evidence לכך שהארגון אכן מנהל את הסייבר.

כאן נכנסת תפיסת GRC – Governance, Risk & Compliance: לחבר בין הדרישות, הסיכונים, הבקרות, בעלי האחריות והדיווח להנהלה.

ניהול הסיכון האנושי העובד נשאר חלק מרכזי ממשטח התקיפה

גם כאשר הארגון משקיע בטכנולוגיה, העובד ממשיך לקבל מיילים, קישורים, הודעות, קבצים ובקשות חריגות.

AI אף מקשה יותר על ההבחנה בין תקשורת לגיטימית לבין התחזות.

לכן הדרכת מודעות שנתית אינה צריכה להיות סוף התהליך. הדרכות מודעות עובדים של InfoGuard משלבות ידע, תרגול, סימולציות ומדידה כדי להפוך מודעות לתהליך מתמשך.

מה לקחת לשנת תשפ״ז?

2025–2026 הייתה שנה שבה הסייבר בישראל הפך עוד יותר לנושא של הנהלה, רגולציה והמשכיות עסקית.
לקראת השנת תשפ"ז, השאלה החשובה אינה רק כמה כלי אבטחה יש לארגון – אלא עד כמה הוא מסוגל לזהות סיכון, לנהל אותו, לתרגל אותו ולהוכיח שהבקרות שלו עובדות.

הלקח הגדול של השנה אינו שארגונים צריכים "עוד סייבר".
ארגונים צריכים יותר שליטה וסייבר מנוהל יותר.

צריך לדעת מהם הנכסים הקריטיים, אילו סיכונים מאיימים עליהם, איזו רגולציה חלה, מי אחראי, האם העובדים יודעים כיצד לפעול ומה קורה כאשר מנגנון ההגנה נכשל.

זו בדיוק נקודת החיבור בין שירותי אבטחת המידע, הסייבר והפרטיות של InfoGuard:
CISO, DPO, GRC, סקרי סיכונים, הדרכות, בדיקות והיערכות רגולטורית.

עכשיו הזמן לבנות את תוכנית העבודה ל-2027

השנה החדשה היא בדיוק הזמן להתחיל ולתכנן את 2027

ראש השנה מגיע בדיוק בנקודה שבה ארגונים מתחילים להסתכל קדימה ולבנות את תוכניות העבודה, היעדים והתקציבים לשנה האזרחית הבאה.
בעולם הסייבר, זו הזדמנות טובה לא להסתפק בהמשך אוטומטי של התוכנית הקיימת, אלא לעצור ולבחון מחדש את תמונת הסיכון:

• מה השתנה בארגון?
• אילו מערכות וספקים נוספו?
• איזו רגולציה חדשה חלה?
• האם התרחבו השימושים ב-AI?
• האם הבקרות שהוגדרו בעבר עדיין מתאימות למציאות של 2027.

תוכנית עבודה טובה צריכה להתחיל ב-סקר סיכונים וסקר פערים, להמשיך בהגדרת סדרי עדיפויות, בעלי אחריות ויעדים מדידים, ולחבר בין תחומי GRC, פרטיות, תקינה, הדרכות, המשכיות עסקית ובדיקות אבטחה. המטרה אינה לייצר רשימת משימות ארוכה יותר — אלא תוכנית שנגזרת מהסיכונים העסקיים האמיתיים של הארגון.

אם גם אתם מתחילים עכשיו לבנות את תוכנית אבטחת המידע והסייבר ל-2027, זה הזמן לדבר איתנו.

מומחי InfoGuard יכולים לסייע בבניית תמונת מצב, תיעדוף פערים, התאמה לדרישות רגולציה ותקינה ובניית Roadmap שניתן ליישם ולמדוד לאורך השנה.
מתכננים את תוכנית העבודה ל-2027? דברו איתנו

המידע המוצג במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, רגולטורי, משפטי או טכנולוגי.

אנחנו באינפוגארד מאמינים כי כל ארגון נדרש לבחון את צרכיו, הסיכונים והדרישות החלות עליו באמצעות אנשי מקצוע מתאימים על מנת להכין תוכנית הרלוונטית המותאמת בדיוק לארגון, לדרישות הרגולטוריות, הסיכונים והאיומים אליהם הוא חשוף.
צרו קשר עם המומחים שלנו לקבלת ייעוץ מקצועי ותמונת מצב ראשונית

המאמר נכתב בשיתוף מומחי אבטחת המידע והסייבר של Infoguard מקבוצת IDOR, ונערך על ידי ROY KISCH, חובב פרטיות, אבטחת מידע, סייבר ומנהל שיווק בקבוצת חברות עידור (Messagenet, Infoguard, Idornext).